עמוד התפילה
מה אם כל מילה בתפילה היא תיבת נח קטנה?
ביטול: זו הקומה העליונה של התפילה: לא הדיבור ולא המחשבה, אלא ׳מדת אין׳. כל הכוחות הגשמיים בטלים, ושוכחים מעצמנו מרוב עמידה לפני ה׳. זהו עולם האצילות וספירת החכמה, נקודה קטנה שמרגישה שהיא באה ממנו.
בצלו חמדתי
מה בעצם מקיף אותנו כשאנחנו יושבים בצל הסוכה?
ביטול: כאן ההתבטלות אינה יעד אלא דבר שה׳ שומר אותנו ממנו: אילו נחשפנו לגמרי לכך שהוא המציאות היחידה, היינו מתבטלים. לכן הוא מאיר רק ׳צל׳, כסוכה המגינה מחום השמש, ושומר על קיומנו.
ראה אנכי נותן לפניכם
הראש מבין, הלב שותק. מה שם הוי"ה אומר על זה?
ביטול: נקודת הי׳ שבשם הוי״ה היא ביטול שלמעלה מטעם ודעת, ״איתן״ ו״קשה עורף״, שמעורר הרהורי תשובה גם ברשעים. בלעדיה האהבה והיראה שנולדות מהתבוננות לא מחזיקות מעמד, כי ״החכמה תחיה בעליה״.
ועתה ישראל
אתה אוהב את ה', או מכור לאקסטזה?
ביטול: האדם הוא ׳חצי צורה׳, ״לית ליה מגרמיה כלום״. דווקא ככל שמתקרבים רואים יותר את החיסרון, ובזה משלימים את הצורה העליונה. והיצר, ששורשו גדלות, נכבש רק כשמחזיקים עצמנו כאין.
פינחס בן אלעזר
מה קורה כשאני רוצה משהו שה' לא רוצה בשבילי?
ביטול: מי שרוצה יותר ממה שה׳ רוצה בשבילו נמצא בבחינת ׳עלי׳, כאילו הוא עומד ממעל לרצונו, כמו עדת קרח. הבת עין מגלה שהשעיר, בגימטריא שר״ף, בא לשרוף את הרצון העודף הזה ולהשאיר רק את רצון ה׳.
מה טובו
דווקא הימים האפורים, בלי התרגשות, שומרים על השכינה שבתוכנו
ביטול: שני ביטולים: ביטול היש של יעקב, שבו ה׳אני׳ נוכח ודואג לעצמו, וביטול במציאות של ישראל בלימוד התורה, שבו ה׳ מדבר דרכי. ודווקא ה׳שמינית שבשמינית׳ של הדאגה העצמית היא האהל ששומר על המשכן.
אך בגורל
למה הנשמה לא יכולה פשוט לשבת בשקט? זו לא גלות, זו שליחות!
ביטול: לצד האמונה, הפירוש השני של ה״גורל״ הוא ביטול שלמעלה מטעם ודעת, הנובע מעצם הנשמה. זו התאחדות שאין בה מקום לשאלות. וגם ״כובד ראש״ לפני התפילה מבטל את כל הדברים המבלבלים.
אנכי ה' אלקיך
למה ה' אמר "אנכי" ולא "אני" במתן תורה?
ביטול: אילו נאמר ״אני״, אותיות ״אין״, היינו מתבטלים לגמרי מול האור ולא היה לנו שום חלק. החידוש הוא שה׳ ברחמיו לא מוחק אותנו אלא משתתף איתנו, ומי שמתנגד לדברי התורה הגבוהים הוא זה שיתבטל.
וספרתם לכם
איך מאירים גם את הבהמה שבתוכנו לפני מתן תורה?
ביטול: שלוש קומות של ביטול נפרשות כאן: המלאכים הבטלים תמיד, אהבת התפילה שעדיין יש בה ״מי שאוהב״, ולימוד התורה, ״דברי בפיך״, שהוא ביטול בתכלית. ועוד: ספירת העומר פועלת ״ביטול הרצון״ גם בנפש הבהמית.
מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה
איך ביס של מצה מלמד אותנו לקרוא לה' 'אבא'?
ביטול: העולם אינו בטל לה׳ כגוף לנשמה – הגוף נוצר מטיפת אביו ואמו – אלא כזיו השמש בתוך גוף השמש, כי כולו נתהווה מאין מוחלט. המצה שאינה תופחת, ׳כח מ״ה׳ של החכמה, מטמיעה את הביטול הזה.
קחו מאתכם
האם בשר ודם יכול באמת לתרום משהו לבורא העולם?
ביטול: כאן מתפרש עומקה של המילה ״תרומה״: להפריש ולבטל את עצמנו לה׳. כמו הזרע שמניח לצורתו הישנה להירקב, דווקא הביטול מגלה כוחות אלוקיים גנוזים בנפש, שנדמו קודם לצדדים בהמיים ונמוכים.
חייב איניש
מה עמלק עושה בין הראש שלנו ללב?
ביטול: נקודת הי׳, רגע הבריאה שבו העולם בטל לגמרי בלי שום מרחב נפרד, משתקפת בנפש: אנחנו רק מחשבה אחת של ה׳. עמלק מונע מאיתנו לשכוח מעצמנו, ובלי הביטול גם האהבה נעשית ישות.
מצוות יעוד ופדיון אמה העבריה
איך הופכים מעבד שעושה מה שאומרים לו לכלה של ה'?
ביטול: גם אחרי שהמידות התהפכו נשאר ׳יש׳ דק, ״חכם בעיניו״, זה שמתבונן. רק גילוי מלמעלה, ״שלהבת י״ה״, מבטל אותו עד כלות הנפש. ובנפילת אפיים הנפש חוזרת ונבנית מתוכו, כמי שהתרגל לדבר נפלא ונעשה אדם אחר.
בעצם היום הזה
למה משה לא התנבא בשם 'צבאות', והנביאים שאחריו כן?
ביטול: יש כאן שני כיוונים: ב״הוי׳ צבאות״ ה׳ שוכן בנבראים, וב״צבאות הוי׳״ הניצוצות נבלעים בו. בעלייתם הם מאבדים את שמם הפרטי, ממש כאדם בדבקות אמיתית שאינו מרגיש עוד אפילו את ביטולו שלו.
להבין ענין נפש האלקית
לפני התפילה אתה בכלל 'אדם', או רק 'דם'?
ביטול: שתי מדרגות מתוך המילה ״אחד״: העולם תלוי בדבר ה׳ כדיבור במדבר; ועמוק יותר – הדיבור הוא ״מיניה וביה״, ה׳ ״מקומו של עולם״, והעולמות מעולם לא יצאו ממנו – ״כולא קמיה כלא חשיב״.
אשרי תמימי דרך
מה גורם לתפילה שלנו לשאת חן למעלה?
ביטול: אין כאן דרשה מפורשת על ביטול, אבל לבו של המהלך הוא היצר הטוב ה׳מסכן וחכם׳: מי שמרגיש עני ודל מעצמו זוכה לחכמה, ומי שמרגיש ׳מלך׳ נשאר כסיל וריק.
תנא דבי רבי ישמעאל
דווקא כשאין לנו אור משלנו, אפשר לפגוש את ה' פנים בפנים
ביטול: האות ד׳ – ״דלית לה מגרמה כלום״ – היא סוד הלבנה וסודנו. יהושע התבטל למשה כלבנה לשמש, וההכרה שאין לנו מעצמנו כלום היא דווקא הפתח: ה׳ ״גומל דלים״, ומי שמרגיש ריקן מתכלל בו.
איש הא־להים
למה בשמחת תורה כמעט לא לומדים, ורק רוקדים עם ספר תורה סגור?
ביטול: ההכרה ש״אין לו שום קנין והשגה בהם מצד עצמו״ היא דווקא מה שעושה את התורה לשלו. ככל שהלומד יגע ומפלפל, הוא חש יותר את הפער מיוקרה, והביטול הזה הוא עצמו הקנין החזק.
ושאבתם מים
למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?
ביטול: רעש השירה של הלויים עדיין נובע מהרגשת מציאות נפרדת המשתוקקת לצאת מעצמה. ניסוך המים נעשה בשקט, בידי הכהנים, כמו המוח הבטל לחכמה. זהו ביטול של מי שמרגיש שאין לו מציאות משלו כלל.
אשרי העם
למה בראש השנה הקב"ה כביכול נרדם, ומה זה עושה לנו?
ביטול: יש שבטל ׳אחור באחור׳, כ׳זנב לאריות׳, נשמר מיניקת הקליפות, אך זו אינה תכלית הכוונה. בראש השנה מסלקים שכל ורגש ונשארים ברצון ״לכלות נפשו אליו״, ומתוך הביטול הזה היש נבנה מחדש בלי יניקה לחיצונים.
תקעו בחודש שופר
למה ראש השנה הוא יום בריאת האדם ולא יום בריאת העולם?
ביטול: קבלת עול מלכות היא ביטול היש: הנברא מכיר שכל חיותו מה׳. במצוות זה פועל בשני ממדים: האדם מבטל את רצון נפשו הבהמית, והצמר הגשמי של הציצית עולה ונכלל בקדושה.
איתא בפסיקתא
למה החושך מתגבר דווקא כשהגאולה כבר מתקרבת?
ביטול: הכלי לאור שלמעלה מן הערך נבנה בשתי ״הפשטות״: התרוקנות מכל מה שכבר יודעים, והקשבה כאפרכסת לכל אות. מי שחסרה לו אחת מהן לא יעמוד על דעת רבו. הוא יפרש הכול לפי עצמו, או יקלוט רק קטעים.
בהעלותך את הנרות
אם לה' לא חסר אור – למה הוא מבקש שנדליק נרות?
ביטול: כמו האוהב שגנז בבושה את כליו הפשוטים מול כלי הזהב של המלך, מעשינו כאין ואפס לפני ה׳. הוא בוחר דווקא בהם, אך כשאורו באמת מאיר הם מתבטלים ונגנזים בו. עיקר רצונו הוא הפנייה שלנו אליו.
בשברי לכם מטה לחם
מה קורה ללחם התורה כשאופים אותו באש הלב?
ביטול: בעולם יש שני רבדים, וה׳מקום׳ הנגלה בטל לגמרי ל׳סתים׳, כאותיות המחשבה שאינן יוצאות ממני: ׳הנה מקום אתי׳. וכך בעבודה: מי שמרגיש מציאות נפרדת, התורה נשארת מחוץ לו. רק הביטול מאפשר לה להיבלע.
וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר
למה יהודי שנופל, נופל דווקא מרוב אהבה?
ביטול: לדעת שאתה רק צינור ולא לדמות ׳כח עצמיי׳, ובכל זאת לא לשכוח את עצמך לגמרי. ה׳בית יעקב׳ אוסר למסור ׳גם הצנור עם ההשפעה׳: ביטול אמיתי אינו מוחק את הכלי אלא שומר עליו.
כימי צאתך
דווקא הנס שאף אחד לא שם לב אליו הוא הגבוה מכולם
ביטול: שני סוגי ביטול עומדים כאן זה מול זה, כמו שני סוגי נסים: ביטול שמוחק את המציאות, וביטול שמשאיר אותה ומשעבד אותה לה׳. והחידוש הוא שדווקא הביטול שאינו תלוי בהשגה ובהרגשה הוא האמיתי ביותר.
מצה זו
איך בצק שנסחב מרעמסס לסוכות לא הספיק להחמיץ?
ביטול: לא ביטול של הכנעת הדעת למה שה׳ אומר, אלא ביטול בעצם המציאות: שם מ״ה, ׳מה נודע לך׳. כשה׳ עצמו מתגלה, כמו מלך גדול, לא נשאר בנו שום חלק שיוכל לתפוח אחר כך לישות.
אלה פקודי
גם כשהקב"ה 'יוצא לדרך', הוא מתייחד איתנו. איך?
ביטול: ״ונחנו מה״ של משה, ביטול במציאות, הוא הכוח שמאפשר לצאת מהמציאות הקודמת ולשוב. בתשובה עילאה הנשמה חוזרת למקורה, שם אינה מציאות כלל וכלולה בה׳ ממש, ומשם גם המצוות מתעלות.
לא תהיה משכלה
מה עושים כשהאהבה לה' נולדת – ונעלמת?
ביטול: שורש הקושי הוא ההרגשה ״אני העובד״. אפילו הרצונות הבסיסיים של יושבי אוהלים מחזיקים מקום לעצמנו. החידוש: הישות נולדה מזוהמת הנחש, מעצם השאלה ״מה טוב עבורי״, ורק כשה׳ מסיר מחלה זו אפשר להיות כלי.
קול דודי
למה מה שאנחנו מבינים בראש לא מגיע ללב?
ביטול: כמו יד שאינה רוצה דבר מלבד לגלות את רצון המוח, יהודי הבטל לה׳ הוא איבר בקומה העליונה ו״משלים״ אותה כביכול, ולכן נקרא ״תמתי״. ואילו ״לתאוה יבקש נפרד״, והנפרד מחסר בה.
איתא בבראשית רבה
למה אברהם מאכיל מלאכים שאינם צריכים לאכול?
ביטול: עבודה פירושה לבטל את עצמך לה׳ ולמסור את עצמך אליו, ולכן גם הצדיקים והנביאים עיקרם עבודה ולא השגה. ומי שמוסר עצמו כך, גם כשנכשל, ה׳ נושא ומאיר לו פנים.
בכ"ה בכסליו
מה הקשר בין מטבע של צדקה לאור נרות החנוכה?
ביטול: החכמה, ״כח מה״, מאירה את המידות בביטול ומפנה אותן ״לך ה׳״. זו הדלקת המנורה, יו״ד של יעקב האוחזת בעקב עשיו. הנפש הבהמית מתבטלת אחרת: מבינה שמציאותה רק ׳שמו׳, כאור השמש בתוך השמש.
וללבן שתי בנות
למה יעקב בחר ברחל, כשלאה נעלית ממנה?
ביטול: שני פנים לביטול. יהודה מודה ומשתחווה, חש גם את ביטולו ולכן מבטא אותו, וממנו יצאו מלכי בית דוד. לוי שקוע כל כך בה׳ שאינו מרגיש כלל בביטולו, ולכן משה, מזרעו, היה כבד פה.
ואלה תולדות
מה אם החושך עצמו הוא המקום שבו ה' מסתתר?
ביטול: כמשנת ׳בטל רצונך מפני רצונו׳, יצחק לא רצה אלא מה שהוא רצון השי״ת, בלי צורך להתבטא ולממש את עצמו. בזכות זה ביטל ה׳ את המקטרגים ונתן לו ישועה בבת אחת.
איתא בזהר
איך הופכים 'מה' ל'מאה'? אל״ף אחת שמשנה את כל הנפש
ביטול: דווקא כשאדם חש את עצמו כ׳מה׳ מול גדלות ה׳, נכנסת בו אל״ף, אלופו של עולם, וה׳מה׳ הופך ל׳מאה׳. הביטול אינו מחיקה אלא פינוי מקום, והוא התיקון היסודי לכל הפגמים, כי ׳מ״ה מתקן השבירה׳.
כי ביום הזה יכפר
אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?
ביטול: חכמה דקדושה היא ״כח מה״, ביטול לפני מה שנשגב ממני, ובקליפה היא תחושת ״מחויב המציאות״. ההודאה ש״כולא קמיה כלא חשיב״ הופכת את האדם לשותף שה׳ מדבר דרך פיו, ודרכה דווקא שורה העונג העליון.
תקעו בחדש
האם אפשר להיות כלי מלא וכלי ריקן באותו רגע?
ביטול: להתבטל אין פירושו למחוק את עצמך. כמו תלמיד שחייב להיות בר־שכל ובכל זאת מקשיב לרב בלי לערב בדבריו את מחשבותיו, כך יהודי מלא בתורה ומצוות ועם זה ׳כלי ריקן׳: פתוח, מקשיב ומשתוקק לאור.
אני לדודי ודודי לי
למה תוקעים לחרדה כשהמלך מחייך אל כולם בשדה?
ביטול: שני ביטולים נפגשים כאן: ביטול היש של אלול וביטול במציאות של ראש השנה. המפתיע הוא שהביטול שבהיכל, כמו בחכמה ובכתר, אינו חידוש. ואילו ביטול השפלות של ״עני ונכה רוח״ באלול ממשיך מקיף עליון יותר.
אני לדודי ודודי לי
המלך יצא לשדה. ואתה, מוכן לצאת אליו?
ביטול: כדי שפנימיות רצונו ית׳ תאיר באדם, עליו ״לבטל רצונך מפני רצונו״ עד שלא יהיה לו רצון אחר כלל. זהו ״ברא כרעא דאבוה״: כרגל הבטלה לראש, בלי טעם ודעת, מכוח ניצוץ ה״אל״ שבו.