תורה
40 מאמרים עם התגית "תורה"
בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת
ממה אנחנו חיים ברגעים שאנחנו לא לומדים תורה?
תורה: אם התורה היא עיקר החיים, ממה חיים כשהגמרא נסגרת? רבי נחמן מגלה תורה נעלמת: עשרת הדברות גנוזים בעשרה מאמרות שבהם נברא העולם, כך שבכל דיבור ובכל מלאכה, אפילו בחטיבת עצים, טמונה התורה ומחיה.
ענין ההקפות
התורה מאירה רק מכם, ואז היא מאירה אתכם בכפליים
תורה: שישים ריבוא אותיות כנגד שישים ריבוא נשמות. ״כי לא דבר רק הוא מכם״: התורה מאירה רק מכוח נשמות ישראל, ומצבה משתנה לפי מעשינו. וכשהארנו את האות שלנו, היא חוזרת ומאירה עלינו בכפליים.
כי תצא למלחמה
גם לימוד תורה באלול הוא תשובה, ואפילו בלי מלחמה
תורה: כאן התורה היא דרך הבירור של שלום ומנוחה: אור מלמעלה, ״לחם מן השמים״, שמכוון את כוחותינו למקומם עד שהרע פשוט נעלם. זהו ״ששונים״ שבאלול, ובמיוחד פנימיות התורה, שאין בה קושיא ומחלוקת.
מה טובו
דווקא הימים האפורים, בלי התרגשות, שומרים על השכינה שבתוכנו
תורה: בהשלמה מ״מה טובו״ של הצמח צדק, לימוד התורה בביטול הוא תשובת הנשמה ו׳משכנותיך ישראל׳: הלומד שוכח את עצמו וה׳ מדבר דרכו, ״ודברי אשר שמתי בפיך״. אבל המשכן הזה זקוק לאהל של עבודה יומיומית.
שלח לך אנשים
האם אפשר להיות צדיק גדול ולפחד מהעולם הזה?
תורה: אור ה׳ שמגלה לימוד התורה שורה במציאות כאור השמש באויר, אך אינו הופך אותה עצמה. לכן העוסק בעולה רק ׳כאילו׳ הקריב. המרגלים, שהכירו רק מבט זה, נבהלו מעוצמת היש.
אנא נפשי כתבית יהבית
למה דווקא אנחנו, ולא המלאכים, יכולים להתחדש בתורה בלי סוף?
תורה: לא רק לבוש של הלכות ניתן בסיני: ה׳ מסר בה את עצמו, ״אנא נפשי כתבית יהבית״, ובתוך הדיבורים מקור חיים שמחדש בכל פעם חדשות. דבר תורה שנקבע בלב מזריח בו תורות גבוהות ממנו.
אנכי ה' אלקיך
למה ה' אמר "אנכי" ולא "אני" במתן תורה?
תורה: בתוך כל דיבור של תורה, גם בהלכה של שור שנגח, גנוז מקור חיים שמחדש בלב חידושים בלי סוף. היא ״דאורי וגלי מה דהוה סתום״, מאירה את כבוד ה׳ דווקא בחושך, ולכן ניתנה לנו ולא למלאכים.
להבין ענין ל"ג בעומר
למה השמחה הגדולה באמת היא דווקא השקטה?
תורה: יש בה שתי מדרגות, ׳סתים וגליא׳. מלמעלה הנסתר יורד ראשון, ולכן ל״ג בעומר קודם לשבועות. אבל האדם העולה מלמטה חייב קודם למלא נפשו בנגלה. והתורה עצמה היא החתן: המוחין, העולם הפנימי של ה׳.
אשה כי תזריע
למה ימי הטהרה של נקבה כפולים? סוד הלימוד לשמה
תורה: ״שמה תורה – שמורה דרך״: הלומד לשמה אינו מצפה לשום גמול, רק שהתורה תדריך אותו לסור מרע ולעשות טוב. ורק בה עולים לשלוש המדרגות. רמז לכך: קמ״ץ שב״א חול״ם בגימטריא תור״ה.
איה השה לעולה
דווקא הזעקה 'איה מקום כבודו?!' היא המקום שבו ה' נמצא
תורה: כשהולכים בדרכי ה׳, ׳בהתהלכך תנחה אתך׳ – התורה הולכת לפני האדם. אך לפני כל חידוש באים ספקות ובלבולים, בחינת עץ הדעת ונגה. הבירור והדרישה ׳מה ה׳ רוצה ממני?׳ מביאים אל התורה עצמה, אל עץ החיים.
חייב איניש
מה עמלק עושה בין הראש שלנו ללב?
תורה: ״כס״ הוא כיסוי לא׳: התורה יורדת ומתלבשת בענייני העולם, ואורה הפנימי הוא חכמת ה׳. עמלק מנתק את הלבוש מהאור, עד ש״אפילו תורה אין לו״. לימוד לשמה מגלה את האור, והיד רמה משלימה את הכסא.
זכור את אשר עשה לך עמלק
למה דוד חטא פעמיים ונשאר מלך, ושאול פעם אחת והודח?
תורה: ׳כלי אומנותו׳ של הקב״ה, נקודת המעבר מאין ליש, ולכן דרכה נדבקים באין שבכל פרט; אך היא ׳תבלין׳ ולא הפתרון עצמו. ומכיוון שהעולם נברא בה, גם מי שסר נשאר באורה: ״המאור שבה מחזירו למוטב״.
וישמע יתרו
ומה אם דווקא המשיכה שלך לעולם היא קריאה מה'?
תורה: קריעת ים סוף, הדרכים שנפתחו בתוך הים, רומזת ל׳צינורות החכמה׳ של התורה, המגלים את רצון ה׳ בכל ענייני העולם, אפילו בשבע החכמות. וכשרפו ידיהם מדברי תורה ברפידים, מיד בא עמלק.
שחורה אני ונאוה
למה הנשמה שבגוף נאה יותר מהנשמות שלמעלה?
תורה: ׳טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׳ מתפרש בעומק: התורה הנלמדת כאן למטה עדיפה על האהבה והיראה שהנשמה הייתה ׳אלופה׳ ורגילה בהן למעלה, כי דרכה הנשמה נעשית ׳מים חיים׳.
בעצם היום הזה
למה משה לא התנבא בשם 'צבאות', והנביאים שאחריו כן?
תורה: תרי״ג המצוות רמוזות בשם הוי׳ שבזעיר־אנפין דאצילות: רמ״ח מן החסדים ושס״ה מן הגבורות. לכן ׳צבאות׳ אינו נזכר בתורה. הנביאים לא חידשו תורה חדשה, אלא הורידו אותה כמות שהיא אל מקומנו הנמוך.
דער פרומער וארא
למה הנשמה ירדה לעולם במסלול שנועד מראש לכישלון?
תורה: כל שעת לימוד היא לבוש לנשמה, שדרכו היא ״נשאבת בגופא דמלכא״. לכל נשמה נקצבה כמות לימוד לפי שורשה ופנאיה: לבעל עסק די בשחרית, ומי שיכול ומבטל אפילו שעה – ״לבושא חסרא״.
חכלילי עינים מיין
מה קורה כשהאהבה לה' גדולה מדי בשביל הלב?
תורה: יין וחלב של תורה: היין מגלה את האהבה רבה הגנוזה ופותח את ה״יו״דים״, הצמצומים. החלב מזין את המידות ורוחץ אותן עד שהאהבה והיראה באות ממילא. ומכאן ״קבעת עיתים לתורה״, שהרשימו שלה ממלא את כל היום.
ואתה ברחמיך הרבים
למה נר חנוכה דווקא משמאל? ומי באמת האויב שלנו?
תורה: היוונים לא נלחמו בחכמה, אלא בכך שהיא ״תורתך״, מבוטלת לה׳. לכן התגברות בתורה פירושה לימוד מתוך ביטול. והחידוש: התורה היא שם העצם, ובלימודה ממשיכים את פנימיות עונגו של ה׳, עמוק יותר מן המצוות.
אשרי תמימי דרך
מה גורם לתפילה שלנו לשאת חן למעלה?
תורה: לימוד בכח הוא שנותן תוקף למלכות דקדושה לקבל מן החכמה, וכך מחבר ח׳ ונ׳ ליצירת חן. התורה, ׳יעלת חן׳, היא גם המקל שחקוקים עליו שמות ה׳, המכה ומגרש את רוח השטות של היצר.
ואשה אחת
מה עושים כשהאש בנשמה כבתה ונשאר רק אסוך שמן?
תורה: לא רק ההלכות נצחיות אלא גם כל סיפור. הכופר בפסוק אחד, אפילו ׳ותמנע היתה פלגש׳, כופר בכל התורה, וספר תורה שחסרה בו אות פסול. כך מי שסיפור אינו הוראה בשבילו חסרה לו התורה כולה.
בעצם היום הזה
מאיפה באמת מגיע הכוח שלנו להבחין בין טוב לרע?
תורה: ״לא בשמים היא״: התורה מלובשת בגשמיות ובזמן, ותפקידה להבדיל בין טהור לטמא. ראשי תיבות ״מי יעלה לנו השמימה״ הם ״מילה״ וסופי התיבות הוי״ה. כוחה להבדיל נובע מהקשר העצמי שמעל שם הוי״ה.
תנא דבי רבי ישמעאל
דווקא כשאין לנו אור משלנו, אפשר לפגוש את ה' פנים בפנים
תורה: מתן תורה תיקן את מיעוט הירח והפך את ישראל ל״דור דעה״. גם היום, לימוד בדחילו ורחימו מוציא מקטנות לפנים בפנים; ומשום ששורש התורה בבינה, בה דווקא נמתקים הדינים – ״אתו דרדקי לבי מדרשא״.
איש הא־להים
למה בשמחת תורה כמעט לא לומדים, ורק רוקדים עם ספר תורה סגור?
תורה: דווקא הפלפול, ההכאה ׳בזינו בכל צד׳ וכ״ד קושיות ותירוצים, מגלה עד כמה התורה אין־סופית ומעל ההשגה. מתוך ההכרה הזו נעשה בה קנין של ״יגיע כפיך״, והיא מתאחדת עם הלומד ונהיית שלו.
ושאבתם מים
למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?
תורה: אות אחת חסרה פוסלת את ה׳ספר׳ שבכתב, אך דברי סופרים נובעים מהחכמה שלפני האותיות ומגלים רצון פנימי שאינו נפגם לעולם. ולכן ״ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה״.
כי תצא למלחמה
מה אם דווקא התאווה הכי חזקה שלך שורשה בחיות הקודש?
תורה: ההתבוננות לבדה אינה מנצחת, שהרי ״אלמלא הקב״ה עוזרו אינו יכול לו״. התורה, ״מלכא״, מורידה את חכמת ה׳ אל הלומד כמים היורדים ממקום גבוה, ״נעוץ תחלתן בסופן״. היא ה״הוי׳״ שב״ונתנו הוי׳ אלהיך בידך״, ובה הלב רץ להידבק.
ואהיה אצלו אמון
למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?
תורה: ״ואהיה אצלו אמון״ – אומנת שיורדת להאכיל גם את הנפש הגסה ב״לחם״ ממשי של דעת, דבר שמשה, ששרשו במים העליונים, התקשה בו. אך עיקר שבחה של התורה הוא גילוי שעשועי ה׳ ״פנים בפנים״.
גפן ממצרים תסיע
מה מחזיק יהודי כשהכל מבולבל? עוד מילה של תורה ותפילה.
תורה: גם עם הארץ שאינו לומד שומר על התורה בעצם קיומו, כי ״ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד״. יותר יהודים, יותר תורה. והחכמה האלוקית לא באה ליצור רעיונות מבריקים, אלא אנשים שפועלים אותה בעולם.
בהעלותך את הנרות
אם לה' לא חסר אור – למה הוא מבקש שנדליק נרות?
תורה: נגלית כאן כאור האלוקי שבו ״אסתכל באורייתא וברא עלמא״, המחדש בכל יום מעשה בראשית. כמו הנשמה, היא נעלמת בעצמותה, ורק דרך נרות המצוות ״יגדיל תורה ויאדיר״: ה׳ מאיר לנו מאורו הגדול.
נשא את ראש
גם כשאתה רק נלחם ברע, אתה נושא את המשכן
תורה: מדוע הקדים הכתוב את בני קהת? מפני כבוד התורה. היא ה״שלום״ שמעל סור מרע ועשה טוב. היא מקיף רחוק כמו בית, ולא כבגד כמו המצוות: כוללת את הכול, שומרת ומגינה מבחוץ.
בשברי לכם מטה לחם
מה קורה ללחם התורה כשאופים אותו באש הלב?
תורה: כמו הלחם, גם היא דבר נעלה שירד והתלבש בגשמיות ובכ״ב אותיות, ולכן מסוגלת להחיות את הנשמה. אבל רק תורה ׳אפויה׳ באש הלב נבלעת באיברים, ׳ערוכה בכל ושמורה׳, ומעוררת רעב שאינו נגמר.
גל עיני
למה נבנה בין יעקב ללבן דווקא גל, ולא חומה?
תורה: חכמתו של הקב״ה ירדה והתלבשה בשכל אנושי, וזו ״עליונים ירדו לתחתונים״. דווקא הגוף והלבוש שלה, ההלכות והסיפורים, הם הפתח לנשמתה. וכמו בתורה כך באדם: הפנימיות מתגלה דרך מציאותו הפשוטה.
והדרת פני זקן
איך אפשר להיות דבוק בה' גם כשלא לומדים?
תורה: ״זקן״ הוא ׳זה שקנה חכמה׳, מי שתופס בתורה. החידוש: לא רק מי שלומד כרגע, אלא מי שהתורה חקוקה בזיכרונו. לכן עומדים בפני תלמיד חכם גם כשאינו עוסק בתורה, כי היא שוכנת בו תמיד.
ויקהל משה
מי סלל את הדרך שבה אתה עושה חסד היום?
תורה: משה רבינו לא רק הוריד את התורה מן השמים. ׳וילך משה וידבר׳: גם אחרי שהלך לעולמו הוא לומד עם כל ישראל. הלומד לשמה זוכה שנשמת משה מתלבשת בו, ו׳לשמה׳ אותיות ׳למשה׳.
מי יתנך
איך אפשר להיות אח של הקב"ה, ודווקא מתוך הגשמיות?
תורה: כאן מתגלה שהתורה נקראת ׳אדם׳, חכמה עילאה שבה מתלבש האין סוף. אחרי החורבן, ד׳ אמות של הלכה הן מקום האחווה: תורה שבעל פה היא ׳חלב אם׳ המגדל את הנשמה, ובה ישראל ׳מפרנסין׳ את הקב״ה.
לסוסתי ברכבי פרעה
מה הקשר בין סוסי פרעה לאותיות התפילה שלך?
תורה: כשיהודי לומד, ׳הקב״ה קורא ושונה כנגדו׳: ה׳ עצמו, שמעל גם לסובב, רוכב על אותיות התורה – ׳כי תרכב על סוסיך׳. עד שהדיבור היוצא מפינו בלימוד הוא דבר ה׳ ממש, ׳ואשים דברי בפיך׳.
קול דודי
למה מה שאנחנו מבינים בראש לא מגיע ללב?
תורה: ההלכות על זריעה ועל פרה נראות ״שחורה״, אך הן ״נאוה״, כי הן חכמתו ורצונו של ה׳. ״ליבון הלכתא״ הוא ללמוד בשמחה של מפגש עם רצונו, עד שההלכה מאירה. ובברייתות יורדים לפרטים כדי לפענח את המשנה.
איתא בבראשית רבה
למה אברהם מאכיל מלאכים שאינם צריכים לאכול?
תורה: שורשה בחכמת ה׳, אך בירידתה להשגתנו נעשתה ״נובלות חכמה״. כשלומדים לשמה, ביגיעה ובאופן של עבודה, מתחברות שתי המעלות, הבנה והתקשרות, ומגלים ללומד רזי תורה, את התורה כפי שהיא למעלה.
פדה בשלום
איך יהודי אחד יכול לפדות את הקדוש ברוך הוא?
תורה: השלום האמיתי, בלי ״חרב של שלום״, נעשה דווקא על ידי ״אוריאן תליתאי״, ולא כמו בתפילה שעדיין יש בה מאבק. לכן חז״ל פותחים בתורה. וכשלומדים כ״תורתו אומנותו״, כל היום נעשה חיים של תורה והכנה לימות המשיח.
כי ביום הזה יכפר
אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?
תורה: ה׳ מתלבש בתורה כאדם בבגדו, ״לבושיה כתלג חיוור״: חכמה עליונה ש״קפאה״ אל מושגינו, והלומד מפשיר אותה. העוסק בה ״מתלבש עם ה׳ באותו בגד״, וביום הכיפורים מתגלה מקורה וממלא כל מה שנפגם בה.
אני לדודי ודודי לי
המלך יצא לשדה. ואתה, מוכן לצאת אליו?
תורה: ״עד שהבאתיו אל בית אמי״, תורה שבכתב ושבעל פה, היא הכלי שבו נאחז האור שנמצא. ״הרועה בשושנים״ הוא השונה הלכות: בעסק התורה ישראל ״מפרנסין לאביהם״, כמזון המחבר נשמה לגוף.