הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש

מצוות

27 מאמרים עם התגית "מצוות"

פרשת ויראתשפ״ז

גדולה הכנסת אורחים

הרבי מליובאוויטש · תורת מנחם תשכ"ב

ה' בא לבקר, ואברהם רץ לארח ערבים עוברי דרך?!

מצוות: ״לא המדרש עיקר אלא המעשה״: השופר, ״מצות היום״, הוא קול פשוט מקרן בהמה, ובכל זאת נוגע במקום עמוק משער החמישים ומחדש את החיות. כך כל מצווה מעשית במשך השנה מקבצת ניצוצות לקדושה.

פרשת וזאת הברכהשמחת תורהתשפ״ז

ענין ההקפות

התפארת שלמה · תפארת שלמה, שמחת תורה – ענין ההקפות

התורה מאירה רק מכם, ואז היא מאירה אתכם בכפליים

מצוות: כל מצווה שעושים בחיות, ״נר מצוה״, מדליקה את האות שלנו בתורה. כך חודש תשרי, עם השופר, הצום, הסוכה והלולב, מאיר את כל חלקי התורה. ובגלות קשה לקיים מצוות רבות, כי אינן מוארות לא מלמטה ולא מלמעלה.

ראש השנהתשפ״ז

מן המצר

האדמו"ר מפיאסצנה · דרך המלך

איך מנצחים את היצר בלי להילחם בו כשווה בין שווים?

מצוות: לקיים מצווה לא כרצון של אחר, אפילו לא של אב, אלא כרצוננו שלנו, וכך מתייחדים עם שמו. וברכה ׳עובר לעשייתן׳ נותנת טעימה מקדושת המצווה מראש, כדי לגשת אליה מלמעלה ולגבור על המניעות.

פרשת בהר-בחוקותיתשפ״ו▶ שיעור

אלה החוקים

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

מה אם הקללות שבפרשה הן בעצם הברכה הגדולה ביותר?

מצוות: כאן מתברר מדוע הברכות והקללות נקראות ״חוקים ומשפטים״: הן ממש דוגמת המצוות. לא־תעשה דוחה את החיצונים ושומר שלא יהיה מסך מבדיל, ועשה ממשיכה גילוי אלקות, כמו צדקה שרומזת למעלה להשפיע חסד לכל העולמות.

פרשת ואראכ"ד טבתתשפ״ו▶ שיעור

דער פרומער וארא

אדמו"ר הזקן

למה הנשמה ירדה לעולם במסלול שנועד מראש לכישלון?

מצוות: ״אברים דמלכא״ – המצוות מגלות את ה׳ בתוך הגשמי, ונשמה המתלבשת בהן נבלעת בו. מספרן נקצב לכל אחד, ולכן מי שהחסיר קריאת שמע אחת נחשב כאילו לא קרא מימיו, כי השלמות נפגמה.

פרשת ויגשתשפ״ו▶ שיעור

צדיקים נדמה להם כהר

רבי אברהם אלחנן מפלאנטש · ברכת אברהם

למה הצדיקים יבכו כשהיצר הרע ייעלם סוף סוף?

מצוות: ב״נעשה ונשמע״ קיבלו ישראל גם את הלאוים כ׳קום ועשה׳, כלומר לקום ולהתגבר על היצר. הנחת רוח שבלא תעשה אינה באה מישיבה בטלה, שהרי גם העץ אינו חוטא, אלא מכיבוש פעיל של הרע.

פרשת מקץחנוכהתשפ״ו

ואתה ברחמיך הרבים

אדמו"ר הריי"צ

למה נר חנוכה דווקא משמאל? ומי באמת האויב שלנו?

מצוות: ״כי נר מצוה״: המצוות נעשות בחפצים גשמיים, כעור, צמר ועץ, ומעלות אותם מקליפת נוגה להיות כלים לה׳. השמן כנגד הכוונה והפתילה כנגד המעשה, ובכוחן לגעת באורות דתהו ולהיות עם ה׳ בצוותא.

פרשת נחתשפ״ו

מים רבים

הצמח צדק

דווקא מתוך טרדות הפרנסה אפשר להגיע הכי קרוב לה'

מצוות: טעמי המצוות הם ׳זיו׳ מצומצם שנהנים ממנו בגן עדן. אבל גוף המצוות המעשיות, קלף, דיו וסוכה, נושא את רצון ה׳ שלמעלה מטעם, כי ׳כל הגבוה יורד למטה יותר׳. ׳אנכי מצווך היום׳ אמור דווקא בגוף.

פרשת וזאת הברכהשמחת תורהתשפ״ו

איש הא־להים

רבי גרשון חנוך מראדזין · סוד ישרים, וזאת הברכה / שמחת תורה

למה בשמחת תורה כמעט לא לומדים, ורק רוקדים עם ספר תורה סגור?

מצוות: המדרש קורא להן ״גולמיות״, כי יוקרן נעלם מאיתנו. מצד האדם הקנין בהן חלש, כמו בדיל שהתגלה ככסף ולא נקנה. אך מי שמכוון לקנות את היוקר שאינו משיג זוכה בכולו, והמצוות נעשות שלו באמת.

פרשת וילךיום הכיפוריםתשפ״ו

לבאר ענין יום כיפור

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה מצוות לא תעשה צריכה יום כיפור, ועשה לא?

מצוות: כמו אברי הגוף שדרכם הנשמה פועלת, המצוות הן ״אברים דמלכא״ שבהן ה׳ נוכח בעולם. עשה בונה את הצד הגלוי של הקשר, האהבה שלנו. לא תעשה שומרת על הנסתר, האמון, ולכן פגיעתה עמוקה.

פרשת כי תבואראש השנהתשפ״ה

תקעו בחודש שופר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה ראש השנה הוא יום בריאת האדם ולא יום בריאת העולם?

מצוות: בשורשן הן ״בצוותא״ עם ה׳, והן מתלבשות בצמר, בצדקה ובמעשר. מעשה המצווה הוא הגוף, הכלי שבו יכול להתגלות יחוד ה׳. אבל עיקר היחוד תלוי בכוונה, הנשמה, ככל שהאדם מבטל את רצונו.

פרשת כי תצאחודש אלולתשפ״ה

כי תצא למלחמה

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

מה אם דווקא התאווה הכי חזקה שלך שורשה בחיות הקודש?

מצוות: תרי״ג המצוות הן איברי ה״אדם״ שעל הכסא: רמ״ח ״אברין דמלכא״ ושס״ה גידים. בקיומן נעשים חלק מהם ונותנים כוח לאש העליונה לכבוש את האש התחתונה. זהו ״סופן בתחלתן״: המעשה הגשמי נקשר בשורש הרצון העליון.

פרשת ראהתשפ״ה

וידעת היום

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

את ה' בורא העולם רואים; את ה' עצמו – רק מאמינים?

מצוות: כמו שהגוף הוא כלי לנשמה, כך המצוות, ״רמ״ח אברין דמלכא״, הן הכלים שבהם ה׳ עצמו, שמעל העולמות, מופיע כאן. לכן דווקא דרכן אפשר לשנות באמת את המציאות, ולכן נאמר ״ועשו בארץ״.

פרשת עקבתשפ״ה

והיה עקב תשמעון

המגיד ממעזריטש · דברות המגיד

דווקא המצוות שאנחנו דשים בעקבינו הן שבונות אותנו?

מצוות: גם המצוות ש׳דשים בעקב׳, מתוך הרגל ובמדרגה הנמוכה, מושכות עלינו הארה וקושרות אליהן את המחשבה עד שנעשות טבענו. ומי שעושה אותן בדבקות ׳אוכל בעולם הזה׳, טועם כבר עכשיו את תענוגן.

פרשת ואתחנןתשפ״ה

ואהיה אצלו אמון

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?

מצוות: יש שמחה של מצוה מעצם הציווי, וזה ״זמירות״ – אותו ניגון שחוזר שוב ושוב. אבל עומק המצוות הוא שלכל אחת, ציצית או תפילין, עונג עליון מיוחד, ״אשר קדשנו במצוותיו״. ותרי״ג מצוות הן ״אברים דמלכא״.

פרשת פנחסתשפ״ה

סגולה לבנים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים

איך 'משכרים' את הקב"ה, ומה זה קשור לישועת בנים?

מצוות: גם המצוות של ״ריקנין שבך״, שנראות מלוכלכות בפניות ואינטרסים, הן גרעיני רימון: כש׳סוחטים׳ אותן יוצא ה׳עסיס׳ – הרצון הפנימי שמניע את כל קיום המצוות, אך ורק בה׳ עצמו.

פרשת בהעלותךתשפ״ה

בהעלותך את הנרות

השפת אמת · שפת אמת, בהעלותך, תרמ"ב

המצוות מחכות לך: בלי אהבה ויראה הן לא ממריאות

מצוות: שתי פנים למצוות: מתנה של צדקה מאת ה׳, משפך שמוריד את אור התורה אל רמ״ח האיברים ומזכך את הנפש. ובו בזמן הן כלים דוממים, ׳כלי הדיוטות׳, שמחכים שהאדם יכניס את עצמו לתוכם ויעלה אותם.

פרשת בהעלותךתשפ״ה

בהעלותך את הנרות

השפת אמת · שפת אמת, בהעלותך, תרמ"א

אם לה' לא חסר אור – למה הוא מבקש שנדליק נרות?

מצוות: תרי״ג המצוות הן כמו תנועות הגוף שדרכן ניכרת הנשמה, מתנה שנתן ה׳ לנו, המוגבלים, כדי להתחבר לאורו. ״לא שאני צריך לנרות״, אלא כדי לזכות אותנו. וה׳ בוחר דווקא בכלים הדלים שלנו.

פרשת נשאתשפ״ה

נשא את ראש

הרבי מליובאוויטש

גם כשאתה רק נלחם ברע, אתה נושא את המשכן

מצוות: גם ההתאפקות של ״לא תעשה״ היא נשיאת ראש, כבני גרשון שנשאו את היריעות. ויש לה יתרון: כמעט כולה נוהגת בגלות, בעוד רוב מצוות העשה, הממשיכות אלוקות בגשמיות, תלויות בבית המקדש.

פרשת אמורספירת העומר ול"ג בעומרתשפ״ה

גל עיני

הרבי מליובאוויטש · ספר המאמרים (של הרבי מליובאוויטש), ד"ה גל עיני תשל"ז

למה נבנה בין יעקב ללבן דווקא גל, ולא חומה?

מצוות: בתורה מורגשת ההמשכה מלמעלה, ואילו במצוות מודגשת עליית התחתונים, ״לצרף בהן את הבריות״. לכן ״נפלאות״ הן גם כוונת המצוות, כפירוש השל״ה. ואת כוונות הסוד יש לראות מתוך הטעמים הפשוטים, המובנים לבן חמש למקרא.

פרשת אחרי מות-קדושיםתשפ״ה

והדרת פני זקן

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

איך אפשר להיות דבוק בה' גם כשלא לומדים?

מצוות: על פי הספרי, כל אחד מצווה לדעת את תרי״ג המצוות ופרטיהן. הטעם הפנימי: כוחות הנפש האלוקית מחולקים לתרי״ג חלקים, וזכירת כל מצווה ממשיכה אור ה׳ על כוח מקביל בנפש, עד ש״כולך יפה״.

פרשת פקודיתשפ״ה

אלה פקודי

הרבי מליובאוויטש · ספר המאמרים מלוקט ה'

גם כשהקב"ה 'יוצא לדרך', הוא מתייחד איתנו. איך?

מצוות: בקיום מצוות עשה אני פועל ומשכין את ה׳ בפנים, וזה ׳משכן׳, כ״שארה״. בהימנעות של לא תעשה אני רק מעיד על נוכחותו, וזה ׳משכן העדות׳, כ״כסותה״ המקיפה. ואחרי התשובה גם הן נעשות יחוד עצמי.

פרשת יתרוט"ו בשבטתשפ״ה

וידבר אלוקים

הפרי הארץ · פרי הארץ, יתרו ד"ה וידבר אלוקים

למה צריך לעשות לפני שמבינים? כי שם נוגעים ברצון ה'.

מצוות: כל סדר ההשתלשלות נברא כדי שרצון ה׳ יתממש במעשה. עשרת הדברות הם חיות עשרת המאמרות, ומצוה מעשית שנעשית באמונה, במקום השפל ביותר, מחזירה את העולמות אל שרשם ברצון הפשוט.

פרשת ויחיתשפ״ה

איתא בבראשית רבה

האדמו"ר מפיאסצנה · דרך המלך, פרשת ויחי תרצ"א

למה אברהם מאכיל מלאכים שאינם צריכים לאכול?

מצוות: לכאורה המצוות נמוכות מהתורה, ״איברים״ בלי טעם והשגה. אך דווקא משום שמקיימים אותן כגזירת מלך, הן מגלות את המלך עצמו שלמעלה מהשגה, ותמיד יש בהן קדושה רבה ממה שמבינים.

פרשת וישלחתשפ״ה

אמר רבי פנחס

הפרי הארץ · פרי עץ, סדר וישלח (נדפס כיום כחלק מספר פרי הארץ)

למה דווקא הצדיקים הנבחרים מפחדים, כשה' כבר הבטיח?

מצוות: המצוות הן ׳תרי״ג עיטין׳, ׳מועצות ודעת אלקים׳ שה׳ נתן לנו בתוך פחיתותנו. כבהמה אבודה ההולכת בעקבות הרועה, מי שמקיים אותן מתוך צימאון והכרת ריחוקו זוכה שיחברו אותו באמת לה׳.

יום הכיפוריםתשפ״ה

כי ביום הזה יכפר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, אחרי מות, דף כו ד

אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?

מצוות: אפשר לקיים אותן ״בעורף״, כמצוות אנשים מלומדה. מעשה המצוות הוא ״דמות״, התדמות לה׳ מתוך קבלת עול וזרות. לכן הוא מוגבל בזמן, במקום ובאדם המחויב, לעומת התורה שהיא ״צלם״ ואחדות.

פרשת נצבים-וילךראש השנהתשפ״ד

תקעו בחודש שופר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, דברים נג ד

איך ממליכים מלך שמרדנו בו כל השנה?

מצוות: רמ״ח הפקודין הם ״אברין דמלכא״, המשכות של חכמה עילאה, כחיות הזורמת מהראש לכל אבר. כך כל השנה ממשיכים ״מלך העולם״ ״אשר קדשנו במצותיו״, ומי שביטל מצוות עשה הותיר חיסרון של ממש בעולמות.