אותיות
מחוברת המושגים
בקצרההאותיות הן הכח לגלות דבר כלפי חוץ על ידי שמגבילות ומגדירות אותו. הן מגלות וגם מצמצמות, ושרשן ב׳קדמות השכל׳. העולם נברא בכ״ב אותיות. יש אותיות המחשבה ואותיות הדיבור.
אותיות, הן הכח לגלות דברים כלפי חוץ על-ידי שהן מגבילות אותו ומגדירות את הדבר בציור אות מוגדרת, ואח"כ גם במלים מסוימות. יחד עם זה שהאותיות מגלות הן גם מצמצמות ומגבילות את האור, שיכנס ויוגדר רק בהם.
לדוגמה: כאשר אני מנסח חידוש עמוק באותיות – מצד אחד ניתן כעת להבין מה חידשתי, אך מצד שני אין שם את כל הגוונים שיש בחידוש ואת כחו להשפיע על הבנה של שלל נושאים, אלא הוא מוגבל רק למה שכתוב באותיות.
על אף שהאותיות הן דרגה 'נמוכה' יחסית של הנפש, דרגה שמגלה ומגדירה את הדברים – מוסבר בחסידות כי שרש האותיות הוא ב'קדמות השכל'. ניתן להבחין בכך, כששמים לב שעל מנת לדבר ולחשוב באותיות האדם לא צריך ל'הפעיל' את 'ייצור האותיות' באופן יזום, אלא הן יוצאות לבד מיד כשרוצה לחשוב/לדבר.
העולם נברא גם הוא בכ"ב אותיות, בצירופן יחד לעשרה מאמרות, ובשלל צירופי והמרות האותיות זה בזהכא.
אותיות המחשבה (פרצוף לאה)
אותיות המחשבה, הן האותיות המגבילות ו'מסדרות' את המחשבה באותיות. ללא אותיות לא היה ניתן לחשוב אודות משהו מסוים. אותיות אלו, הם כלפי האדם עצמו, ולא כלפי הזולת.
בחסידות אותיות המחשבה מתאימות ל'פרצוף לאה' – 'עלמא דאתכסיא', המחשבה המכוסה מהזולתכב.
אותיות הדיבור (פרצוף רחל)
אותיות הדיבור, הן האותיות שאיתן אנו מדברים המגלות את מה שבפנים כלפי חוץ, אל הזולת. בכח הדיבור נבחנת עיקר מעלתו של 'המדבר' – האדם – על שאר חלקי הבריאה, דצ"ח. אותיות אלו באות לידי ביטוי על ידי חמשת מוצאות הפה: גרון, חיך, לשון, שיניים ושפתיים.
הדיבור מתייחס בקבלה לספירת המלכות הנקראת בפתח אליהו "מלכות – פה", המדבר את האותיות. כך, ש'עשרה מאמרות' בהן נברא העולם הם המאמרות שה' מדבר כביכול מספירת מלכות דאצילות. חמשת מוצאות הפה הם ה' הגבורות – צורות חיתוכים והגבלה – הבונות את ספירת המלכות.
בחסידות, אותיות הדיבור מתאימות ל'פרצוף רחל' – 'עלמא דאתגליא', הדיבור המתגלה אל הזולתכג.
הערות
במאמרים
המושג מופיע ב-59 מאמרים. כאן 32 המאמרים שבהם הוא מופיע 3 פעמים ומעלה.
- לסוסתי ברכבי פרעהפרשת בשלח · תשפ״ה
״סוסים זה משל לאותיות, כמו שסוס הוא טפל לרוכבו אבל מביא אותו למקום שלא יכל להגיע אליו לבד, כך האותיות טפילות לתוכן של המילה אך הם נותנות לו עצמה וחיות ומביאות אותו למקום גבוה…״
הסוסים במאמר הם משל לאותיות, שטפילות לתוכן אך מעלות אותו, ומתחלקות לאותיות התורה ואותיות התפילה
- עמוד התפילהפרשת נח · תשפ״ז
״הבעל שם טוב מלמד אותנו שבכל אות בפני עצמה יש משמעות וחיות מסויימת, והצירוף של כמה אותיות יחד יוצר את המשמעות השלימה של המילה.״
המאמר מלמד בשם הבעל שם טוב שבכל אות יש משמעות וחיות, ובתפילה פוגשים את הטעם של כל אות
- בכ"ה בכסליופרשת מקץ-ויגש · תשפ״ה
״האותיות, הן ההתגלות של המידות דרך המחשבה דיבור ומעשה.״
האותיות מתבארות כאן כהתגלות המידות דרך מחשבה דיבור ומעשה, ועניין הקטורת להעלות גם אותן לקדושה
- ענין ההקפותפרשת וזאת הברכה · תשפ״ז
״כיון שאותיות התורה מקבילות בדיוק לכל נשמות ישראל, ממילא מצבה של התורה משתנה לפי מעשיהם של עם ישראל.״
- גפן ממצרים תסיעפרשת חקת · תשפ״ה
״עצם האותיות הקדושות של הלימוד והתפילה (גם בלי הרבה הבנה ועמקות איתם לומדים התלמידי החכמים) מעוררות את הפנימיות שלנו—את הנשמה.״
- ראה אנכי נותן לפניכםפרשת ראה · תשפ״ו
״אך אמרו רבותינו ז״ל שבזמן הגלות אין השם שלם כו׳ והיינו שאותיות ו״ה הם מפורדים מאותיות י״ה.״
- בראשית בראפרשת בראשית · תשפ״ז
״התהוות האותיות של עשר המאמרות, גם כן הייתה באמצעות הרכבה של יסודות המים והאש -כלומר, כשאור החכמה (מים) הצטמצם בכלי הבינה (אש) נתגלו על ידי כך אותיות הדיבור האלוקי שבספירת המלכות (עפר) שבאמצעותן נבראה…״
- ושאבתם מיםפרשת האזינו · תשפ״ו
״בתורה שבעל פה, חכמים עולים למחשבה הפנימית של נותן התורה, לפני שירדה ו'הוגבלה' באותיות המסויימות של התורה שבכתב, ומגלים את הרצון האין סופי והלא מוגבל, ושאנחנו קשורים אל ה' בקשר 'עצמי' בלי שום סיבה.״
- חייב אינישפרשת כי תשא · תשפ״ו
״כתוב בפסוק – "כי חלק הוי"ה עמו", כלומר אנחנו חלק מה' ומההתגלות שלו בשם הוי"ה ולכן הנפש שלנו בנויה על פי אותיות שם הוי"ה.״
- מה טובופרשת בלק · תשפ״ו
״חכמה אותיות ׳כח מה׳, הכח שלנו להרגיש מהות שלמעלה מהמציאות הטבעית.״
- אלה פקודיפרשת פקודי · תשפ״ה
״הדברים יובנו לפי המבואר בליקוטי תורה, כי אותיות י-ה שבשם הוי' הן "הנסתרות להוי' אלוקינו", ואותיות ו-ה הן כנגד "והנגלות לנו ולבנינו כו'".״
- בשברי לכם מטה לחםפרשת בהר-בחוקותי · תשפ״ה
״אמנם במחשבה, מצד אחד אלו אותיות עם ציור מסוים ומוגבל, אך מצד שני הן כלל לא נפרדו מהמחשבה שלי – הן לחלוטין 'איתי', והיינו בטלות אלי ולא 'יוצאות' כלפי חוץ.״
- בעצם היום הזהפרשת לך לך · תשפ״ו
״…בעיצומו של יום, ולהבין זאת צריך לבאר פסוק עד יעבור עמך ה' דהיינו להיות למעלה מהוי', ואותיות הוי' הוא הנקרא תורה אשר עליה נאמר הכתוב לא בשמים היא, ואדרבה הוא דוקא למטה.״
- אשרי העםפרשת נצבים · תשפ״ה
״הגבורות שבבינה מרומזות באותיות הסופיות "ם,ן,ץ,ף,ך" – שערכם הגימטרי הוא פר, שכן אלו האותיות המסיימות ומגבילות (גבורות) את המלים [ובכלל, הן כמעט ללא הבל, אלא אותיות עצורות].״
- ציון במשפט תפדהפרשת דברים · תשפ״ו
״וזהו "אשר קדשנו במצותיו" 'אשר' הוא אותיות 'ראש'.״
- קדושים תהיופרשת אחרי מות-קדושים · תשפ״ו
״…"לפני מי" – רומז לאותיות ל' וט' שהם האותיות שלפני מ' וי', וצריך לתת דין וחשבון – לזכור בכל הדברים שאנו עושים בל"ט המלאכות…״
- תקעו בחדשפרשת האזינו · תשפ״ה
״שם זה מכוון בקבלה כנגד טעמים, והיינו גילוי שכלל לא מתבטא באותיות או אפילו ניקוד, אלא הוא מקיף רחוק לגמרי – לפני התחלקות שמאפשרת שבירה (שנובעת ממורכבות) או תהליך כלשהו.״
- והיה עקב תשמעוןפרשת עקב · תשפ״ה
״…ובה אנחנו יכולים לקשר את עצמנו בה', ולחשוב על האותיות – המידות הקדושות של ה' – ובאמצעותן להתפשט מהגשמיות ולהיכנס לשורש האלוקי של הכל, וכל זה מכוח המחשבה שלנו…״
- ואשה אחתפרשת וירא · תשפ״ו
״"עבדך אשי מת" – אשי אותיות אש י, כלומר ה'אש' והאהבה שהיו לאדם להתבטל ולהתכלל בה' (שזוהי בחינת ה'חכמה' – ביטול לה', שמתבטאת באות י' משם הוי') – 'מתו' אצלו…״
- מצוות יעוד ופדיון אמה העבריהפרשת משפטים · תשפ״ו
״האותיות של הנפש האלוקית, כלומר המחשבות, הדיבורים והמעשים שמבטאים אותה (תורה ומצוות) – נקראים סוסים כי הם מעלים מאוד את הכוחות הפנימיים של האדם – שכל ורגש כמו סוס שרץ ומביא את הרוכב להיכן…״
- וידבר אלוקיםפרשת יתרו · תשפ״ה
״אמנם, כבר בשלב הזה יש למח יכולת להשיג דברים ולהבינם בפרטיות כאשר רק הוא ירצה – להכניס את המחשבה שלו ב'גבולי אותיות', בנקודה ספציפית המוגדרת באותיות.״
- נשא את ראשפרשת נשא · תשפ״ה
״אמנם, כאשר יהודי לומד באופן של חקיקה – והיינו שחקיקת דבר ה' נעשית בפנימיות בנשמות ישראל – הרי זה מתקן את שבירת הלוחות הראשונים ('אותיות פורחות').״
- לבאר ענין יום כיפורפרשת וילך · תשפ״ו
״מצוות לא תעשה שייכות ל-"עלמא דאתכסיא" (העולם שמכוסה) - אותיות י"ה שבשם, כלומר לחלק הנסתר של הקשר בינינו לבין ה' ובו אנחנו פוגעים כשאנחנו חס ושלום עוברים על לא תעשה.״
- וספרתם לכםפרשת במדבר · תשפ״ו
״לעומת זאת, כאשר הניצוץ האלוקי שבתוכנו אינו בגלות ובמצרים אלא בשעת גדלות, הוא נקרא בשם "ישראל" – ככתוב: "וירא ישראל את היד הגדלה"; והיינו "לי ראש" (אותיות ישראל).״
- וידבר משה אל ראשי המטותפרשת מטות-מסעי · תשפ״ו
״בגמרא נאמר "גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות [שני שמות ה'] שנאמר אל-דעות-הוי'", כלומר שמעלת הדעת היא שנאמרה בין שני שמותיו של הקב"ה, בין שם אלוקים לשם הוי'…״
- אני לדודי ודודי ליפרשת כי תצא · תשפ״ד
״כך כביכול ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים על ידי התורה ומצות שהם רצונו ית׳ רוח אייתי רוח ואמשיך רוח להיות שורה ומתגלה בחינת הארת רצה״ע בהארת פנים כו׳ ע״י אותיות התורה״
- וללבן שתי בנותפרשת ויצא · תשפ״ה
״אבל לפי המאמר שלנו, לאה היא 'אותיות המחשבה' ורחל היא 'אותיות הדיבור' כפי שהסברנו בפנים.״
- ויקהל משהפרשת ויקהל · תשפ״ה
״ושכרו של משה הוא ג"כ שנוטל שכר כולם, וזה "כל הלומד תורה לשמה" היינו אותיות 'למשה' שכל התורה לשמה הולך בחזרה למשה:״
- איתא בפסיקתאפרשת דברים · תשפ״ה
״זאת על־אף שמכין את אותיות הדיבור, שאכן לוקח זמן להעבירם – אך במחשבה הן נסקרות כאחת (לחשוב שיעור של שעה לוקח חמש דקות)...״
- ואהיה אצלו אמוןפרשת ואתחנן · תשפ״ה
״בנוסף, הלוחות – המונחות בארון – היו כתובים משני עבריהם, והיינו שלא היה בהם פנים ואחור של האותיות (שמאחורה ראו את האותיות הפוכות), כי אם משני הכיוונים הם היו ב'פנים' – כתובים כסדרם.״
- מה נשתנהפרשת צו · תשפ״ו
״…אז ישנה אפשרות להתבונן בו בחיצוניות האותיות בלבד, ולכך נקרא 'ראיה מרחוק' – שכמו שבראיה מרחוק אי אפשר לראות את הפרטים אלא רק את כללות התמונה…״
- שלח לך אנשיםפרשת שלח · תשפ״ו
״אמת מבטא שהאור חודר בכל האותיות – מ-א, עובד ב-מ, אמצע האותיות ויורד עד הסוף, ת, וכך גם בכל המציאות שמתהווה מהאותיות (ככתוב ״בדבר הוי׳ שמים נעשו״).״
המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.
אותיות המחשבה (פרצוף לאה) – במאמרים
- בשברי לכם מטה לחםפרשת בהר-בחוקותי · תשפ״ה
״קיום העולם ('גליא') בביטול מוחלט ל'סתים', דומה לאותיות המחשבה: כאשר אני חושב מחשבות, הן מנוסחות אצלי במלים ואותיות.״
- עמוד התפילהפרשת נח · תשפ״ז
״ואחר כך יבא לאותיות המחשבה ולא ישמע מה שהוא מדבר, וזהו בא לעולם הבריאה״
- וללבן שתי בנותפרשת ויצא · תשפ״ה
״אבל לפי המאמר שלנו, לאה היא 'אותיות המחשבה' ורחל היא 'אותיות הדיבור' כפי שהסברנו בפנים.״
- ושאבתם מיםפרשת האזינו · תשפ״ו
״…אך בחינת בינה הוא בכח ונקרא 'עלמא דאתי' פירוש 'דעתיד אנא לאתגליא', ומספר נעשים 'לאה' 'אותיות המחשבה' 'מלכות דתבונה' וזהו שנקראת בחינת בינה 'יש' "להנחיל אוהבי יש".״
- בכ"ה בכסליופרשת מקץ-ויגש · תשפ״ה
״…כפשוטו; כמו כן יש אותיות של מחשבה – כשאני חושב על דבר מסוים המחשבה מקבלת 'ציור' לכן גם זה נקרא אותיות (אותיות המחשבה); גם במעשה יש אותיות שאני מגלם בעולם בפועל, כגון ציור וכתיבה).״
אותיות הדיבור (פרצוף רחל) – במאמרים
- וללבן שתי בנותפרשת ויצא · תשפ״ה
״אבל לפי המאמר שלנו, לאה היא 'אותיות המחשבה' ורחל היא 'אותיות הדיבור' כפי שהסברנו בפנים.״
- איתא בפסיקתאפרשת דברים · תשפ״ה
״זאת על־אף שמכין את אותיות הדיבור, שאכן לוקח זמן להעבירם – אך במחשבה הן נסקרות כאחת (לחשוב שיעור של שעה לוקח חמש דקות)...״
- בראשית בראפרשת בראשית · תשפ״ז
״…גם כן הייתה באמצעות הרכבה של יסודות המים והאש -כלומר, כשאור החכמה (מים) הצטמצם בכלי הבינה (אש) נתגלו על ידי כך אותיות הדיבור האלוקי שבספירת המלכות (עפר) שבאמצעותן נבראה הבריאה כולה!״