תשובה
34 מאמרים עם התגית "תשובה"
בצלו חמדתי
מה בעצם מקיף אותנו כשאנחנו יושבים בצל הסוכה?
תשובה: בראש השנה וביום כיפור אנחנו שבים מתחושת הריחוק שבחטא ועולים למקום שבו אין דבר נפרד מה׳, כשהמלכות נכנסת לפנימיות הבינה. השיבה הזו מעוררת את ה׳ להתגלות בחזרה, בצל הסוכה המקיף אותנו כחיבוק של אמא.
אך בעשור
למה הנשמה בכלל נשארת בגוף, ומה יום כיפור מגלה לה?
תשובה: הכפרה נפתחת דרך מבט החכמה: בתענית הנשמה שולטת על הכבד, מקום הס״מ שעליו נאמר ״ונשא השעיר עליו את כל עוונותם״. אז מתגלה שגם המעשים הנוראים משרתים את רצון ה׳, ונולד תיקון לכל מעשי האדם.
מן המצר
איך מנצחים את היצר בלי להילחם בו כשווה בין שווים?
תשובה: מי שבא מן החטא אינו יכול להתרומם בכוחו לראייה מלמעלה. לכן מבקשים ׳השיבנו ה׳ אליך׳, הארה מראש, ואז ׳ונשובה׳ בעצמנו. כי תשובה אינה רק הימנעות מחטא, אלא טהרה וקרבה אליו דווקא.
ושב ה׳
כשאתה חוזר בתשובה, גם הקב"ה כביכול עושה תשובה
תשובה: כשאדם מתחרט באמת, גם הקב״ה כביכול ״עושה תשובה״ ומתחרט על בריאת היצר הרע, וכך נמחה כוחו. ושלימות התשובה, מילת הלב, באה רק בעזרתו יתברך, כרמז בעל הטורים לימות המשיח.
כי תצא למלחמה
גם לימוד תורה באלול הוא תשובה, ואפילו בלי מלחמה
תשובה: אלול, חודש התשובה, מתגלה כזמן שבו ה׳ נותן כוח לשוב בשתי הדרכים: מלחמה ומנוחה. לכן לצד תפילות, תהלים וחשבון נפש מוסיפים בלימוד תורה, ובפרט בפנימיותה, וגם בהפצתה בדרכי שלום.
אזמרה
חפש בו מעט טוב, והרשע כבר איננו במקומו
תשובה: כאן התשובה אינה מתחילה בחרטה על הרע אלא במציאת המעט הטוב: הנקודה שנמצאה מכריעה באמת את האדם לכף זכות, ו״התבוננת על מקומו ואיננו״ – הרשע, וגם אני, כבר לא עומד במקומו הקודם.
ראה אנכי נותן לפניכם
הראש מבין, הלב שותק. מה שם הוי"ה אומר על זה?
תשובה: מילת הלב שבידינו, ״ומלתם את ערלת לבבכם״, נעשית בתשובה: מסירים את העוונות והתאוות המפרידים בין י״ה לו״ה. היא מגלה רק את חיצוניות הלב. ושורשה בהרהורי תשובה הפורצים מנקודת הי׳ גם אצל הרחוק.
עניין הבעל תשובה
איך אפשר לבכות על החטא ולשמוח באותו הלב?
תשובה: ״בכיה מסטרא דא וחדוה מסטרא דא״, שני צדדים שאינם סותרים: מרירות שמוציאה את החיות מהקליפות ומשיבה את ה׳ תתאה, ושמחה באב הרחמן שמאירה את ה׳ עילאה. וכמו משיט ספינה, חותרים פעם מימין ופעם משמאל.
ציון במשפט תפדה
מה ההבדל בין מי שמגיע לו לבין מי שמקבל במתנה?
תשובה: חכמה, נבואה ותורה פוסקות לחוטא עונש, כי הן מסדר ההשתלשלות. רק הקב״ה, הטוב העליון שמעל הכללים, אומר ״יעשה תשובה״. זהו מסלול עוקף של חסד, ״ושביה בצדקה״, שמתקן ברגע אחד מה שבדרך הרגילה דורש שנים.
מה טובו
דווקא הימים האפורים, בלי התרגשות, שומרים על השכינה שבתוכנו
תשובה: הנשמה ירדה לגוף כדי לעלות למקום שבעלי תשובה עומדים בו, והתשובה מתפרטת לשלוש: של הנפש, להשיב את הניצוצות הבלועים ברע לשורשם; של הרוח, לעשות טוב; ושל הנשמה, ביטול גמור בלימוד התורה.
ויהי העם כמתאוננים
על מה בכו המתאוננים? כשהעצבות נכנסת, התאוות כבר בדרך
תשובה: מכאן ההלכה שממנים פרנס רק אם ״קופה של שרצים תלויה מאחוריו״: כשהציבור רואה אותו שב על חסרונותיו, לומדים גם הם לשוב. לכן נבחר אהרן לכהן, שהיה לו מעט לתקן ויכול היה להחזיר את העם בתשובה.
איה השה לעולה
דווקא הזעקה 'איה מקום כבודו?!' היא המקום שבו ה' נמצא
תשובה: רבי נחמן מגדיר את עיקר התשובה כחיפוש: אדם שרואה כמה רחוק הוא, מתגעגע וזועק ׳איה מקום כבודו?!׳. בזעקה הזו הוא כבר שב ונדבק בכבוד העליון, והמקומות שבהם ה׳ היה נעלם עולים ומתתקנים.
חייב איניש
מה עמלק עושה בין הראש שלנו ללב?
תשובה: לא רק תיקון מעשים, אלא ה״יד רמה״, תשובה עילאה: נושאים לה׳ את הנפש עצמה, יוצאים מהיישוב, וחוזרים לשורש שקדם לבריאה ולא נפרד מה׳ מעולם. שם ההסתר של עמלק פשוט לא מתחיל.
זכור את אשר עשה לך עמלק
למה דוד חטא פעמיים ונשאר מלך, ושאול פעם אחת והודח?
תשובה: ״תשובה קדמה לעולם״, והעולם נברא בה, ולכן מכל מקום שנופלים אפשר לשוב אל האין המחיה אותו. זהו דוד ״בשתים״: חטא בתורה, שאורה מקיף הכל. ושאול ויתר על דבר נביא ׳דווקא׳, שאין ממנו דרך חזרה.
דער פרומער וארא
למה הנשמה ירדה לעולם במסלול שנועד מראש לכישלון?
תשובה: לא רק תיקון חטא: גם מי שלא חטא כלל זקוק לה, כי בכל רגע מחמיצים לבושי תורה ומצוות. התשובה נבנית מבושה לפני ה׳ הרואה הכל, ומצמאון שפורץ דווקא מתוך תחושת הריחוק והנפרדות.
להבין ענין נפש האלקית
לפני התפילה אתה בכלל 'אדם', או רק 'דם'?
תשובה: ה׳ נופח בנו את הנשמה בכל רגע, ורק עוונות יכולים לחסום את הנפיחה – וגם זאת רק כשאין חרטה. לכן זוכרים יציאת מצרים: ממ״ט שערי טומאה ה׳ התגלה, וכל יום אפשר לצאת – רק שיחפוץ.
ושאבתם מים
למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?
תשובה: כבן שהתרחק מאביו וחוזר: דווקא מתוך הריחוק מתגלה כמה אנו קשורים, והתענוג למעלה הולך וגדל עד שנשפך לשמחת סוכות. ובסוף מתברר שהקשר העצמי עמוק מכל פשע, ״אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך״.
לבאר ענין יום כיפור
למה מצוות לא תעשה צריכה יום כיפור, ועשה לא?
תשובה: אם ה׳ ממלא כל הארץ, לאן חוזרים? תשובה איננה מסע מרחוק אלא הפניית פנים במקום עורף, להפסיק להתעלם ממי שעומד לידנו. ועל לא תעשה, שבה גם ה׳ כביכול נסוג, נדרש יום כיפור.
איתא בפסיקתא
למה החושך מתגבר דווקא כשהגאולה כבר מתקרבת?
תשובה: שתי הפטרות ״תיובתא״ מתבארות כשיבת כנסת ישראל לעמוד פנים מול ה׳, במקום להתעסק בעולמות: תשובה תתאה ועילאה. במשל אלו שתי ההפשטות של התלמיד, ההכנה הפעילה המעוררת את המשפיע לגלות לו את המוחין החדשים.
גפן ממצרים תסיע
מה מחזיק יהודי כשהכל מבולבל? עוד מילה של תורה ותפילה.
תשובה: נזכרת בקצרה, בתוך ״תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים״. לא חשבון נפש מאשים ומפחיד, אלא כמו אב האוהב את בנו ורואה גם את חסרונותיו: מחשבנים מתוך אהבה, מתחרטים, והמעשים נעשים טובים יותר.
וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר
למה יהודי שנופל, נופל דווקא מרוב אהבה?
תשובה: בעודם בטומאתם הזב והמצורע שווים, אך בשעת התשובה ׳נקל יותר להזב לשוב׳. מי שנפל מתוך רצון לתת עדיין פתוח לתפילה ולרחמים, ולכן הוא משתלח משתי מחנות בלבד ולא משלוש.
וספרתם לכם
מה מסתתר בטעם המתוק של התפוח שבידך?
תשובה: החטא מוריד את השכינה אל הקליפות, והחיות המיותרת נעשית ׳רוחא דמסאבותא׳ שאוטמת את הלב. ימי הספירה, כימי טהרה של אשה, הם ימי תשובה: להתמלא קדושה ולהכיר שכל חיות באה מה׳, ״נתפרדו כל פועלי און״.
אלה פקודי
גם כשהקב"ה 'יוצא לדרך', הוא מתייחד איתנו. איך?
תשובה: בעל התשובה, שנפל ושבר את הסדר, ׳מדלג שור׳ אל מעבר למציאותו, ולכן הוא ׳משכן העדות׳. ודווקא משם, מעצם הנשמה שלא נפרדה לעולם, גם התורה והמצוות שאחריה נעשות למעלה ממדידה והגבלה.
על כן קראו
למה נקרא פורים דווקא על שם הגורל של המן?
תשובה: יום הכפורים מכפר רק עם תשובה, כי הוא ״כ־פורים״, רק דומה לפורים. בפורים עיקר ההמשכה היא מבעל הרצון, ולכן הכפרה שהייתה לכל ישראל בימי הפורים הייתה בלי הגבלות, ועשתה אותם ימי שמחה.
לא תהיה משכלה
מה עושים כשהאהבה לה' נולדת – ונעלמת?
תשובה: תפקידה כאן הוא החרישה: לפני שזורעים את המצווה בארץ החיים, מכשירים את הקרקע בהתעוררות בתשובה ובעבודה על המידות. ולצדה בא חשבון נפש יומי, שלא יוחמץ אף יום מן הימים הקצובים לתיקון הנפש.
בא אל פרעה
גם המחשבה הזרה בתפילה היא יד שה' שולח אליך
תשובה: תשובה מתבארת כהשבת הדברים לשורשם, אל הבינה, ה׳אמא׳ שממנה התחילה המציאות ושם הדינים נמתקים. הדעת מכירה שהמחשבות הזרות באו מחטאות הנעורים, ״אשר התעללתי במצרים״, וכך מתעוררת תשובה בהירה ועמוקה.
ענין שובבי"ם
למה בגאולה ה' נקרא 'אהיה' ולא בשמו המפורש?
תשובה: חידוש נועז: תשובה מחזירה את האדם לשורשו, אך קשר שלמעלה מטעם אינו מתנתק כלל, ולכן אינו זקוק לשיבה. פגם הברית הוא הניסיון ׳לתפוס׳ את הקשר העלום, ותיקונו הוא להשאירו ללא הסבר.
פדה בשלום
איך יהודי אחד יכול לפדות את הקדוש ברוך הוא?
תשובה: הנשמה, שלמעלה היא בבחינת ״צדיק״, יורדת כדי לזכות במעלת בעל תשובה. אבל עיקר התכלית היא ״תשובת העולם״, השבת הגשמיות לשורשה. כמו ציפור מדברת: כשהגוף והעולם מגלים אלוקות, נולדת שמחה שאין כדוגמתה.
ואלה תולדות
מה אם החושך עצמו הוא המקום שבו ה' מסתתר?
תשובה: כבר לפני הבריאה תוקנה תשובה, ולכן גם מה שנראה הפך רצון ה׳ השתלשל מדברי תורה. בעל התשובה, החוזר עד ׳מקום בינה׳, בוקע את ההסתר שבאבריו, וממילא את הסתר כל הברואים שכנגדם.
כי ביום הזה יכפר
אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?
תשובה: כשאי אפשר להיות מחוץ לה׳, השיבה אליו פירושה להפסיק להפנות עורף ולחזור פנים בפנים. הבושה על שהתעלמתי מנוכחותו מעוררת בקשת פניו, ועשרת ימי תשובה מתקנים כל כוח בנפש בתורו.
תקעו בחדש
האם אפשר להיות כלי מלא וכלי ריקן באותו רגע?
תשובה: השופר הוא מצוה בפני עצמה, ולכן ראש השנה אינו רק תשובה. אבל כשהדור פגם ואין זכות אבות שתופיע בו, בא ה״ובכן״ הרביעי. זוהי תשובה שלמעלה מהתורה, המגיעה לעצמות ומעוררת את חסד ה׳ העצמי.
תקעו בחודש שופר
איך ממליכים מלך שמרדנו בו כל השנה?
תשובה: לא רק מחיקת הקטגור של עבירה, אלא מילוי ממש של מה שחיסרנו במצוות עשה. כמו חפירת מעיין עד מי התהום, קריאה ״ממעמקים״ מגלה רצון עליון שמעל התורה והמצוות. לכן ״סלח לנו כי חטאנו״.
אני לדודי ודודי לי
למה תוקעים לחרדה כשהמלך מחייך אל כולם בשדה?
תשובה: תשובת אלול נראית נמוכה, תיקון שגגות כרמז ״אנה לידו ושמתי לך״. אך דווקא היא, שבאה מישראל עצמם ולא כרמז במצות השופר, נוגעת בבעל הרצון שמעל הרצון שבמצוות, כי ישראל קדמו לתורה.
אני לדודי ודודי לי
המלך יצא לשדה. ואתה, מוכן לצאת אליו?
תשובה: ״ובקשתם משם״: מחפשים את האבדה דווקא במקום שאבדה, בפשפוש במחשבות, בדיבורים ובמעשים שלא היו לה׳. ואפילו מי שנכרת משורשו, בהרהור תשובה אחד ״ישוב ויתדבק בשרשו״, כשושנה האדומה שמלבינה באש.