המשכה

במאמרים

המושג מופיע ב-40 מאמרים. כאן 22 המאמרים שבהם הוא מופיע 3 פעמים ומעלה.

1. מצוות ביעור חמץ ואכילת מצהפסח · תשפ״ו

   ״…שהיא המשכת המוחין למלכות שנקראת 'נפש', כמו המצה שכאמור עניינה הוא ההמשכה למלכות, ובשביעי של פסח אין המשכה למטה – שהרי החכמה ועמה הדיבור עולים למעלה.״

   ההמשכה מוסברת כאן דרך המצה, שעניינה ההמשכה למלכות, לעומת שביעי של פסח שבו אין המשכה למטה

2. ויקח קרחפרשת קרח · תשפ״ו

   ״בכך ביקש קרח לבטל את היחודיות של כהונת אהרן: הוא טען שאם אין צורך בחוטים (המשכה פנימית), ממילא אין צורך גם בבחינת השערות והזקן של אהרן, שממשיכים את האור לעם.״

   המאמר מסביר את טענת קרח נגד הצורך בהמשכה פנימית, בחוטים ובשערות והזקן של אהרן

3. ויחד לבבנופרשת וירא · תשפ״ה

   ״אמנם לפי הביאור השני, בקשת 'ויחד לבבנו' היא שיהיה לנו מבורר, ושיהיה לנו 'המשכה עצמית', ודבקות שלמעלה מההבנות הנתפסות אצלנו בעניינים של אלוקות.״

   כאן ההמשכה מתבארת כ'המשכה עצמית' ביחוד הלבבות, שלמעלה מההבנות הנתפסות אצלנו

4. מי יתנךפרשת תרומה · תשפ״ה

   ״לעתיד יתגלו כל ההמשכות שנפעלו על ידי קיום תורה ומצוות שלנו במשך הגלות, ונאמר "הנה אלוקינו זה קוינו לו כו'".״

5. ענין הנסכיםפרשת שלח · תשפ״ה

   ״ואם יש קורבן בלא נסכים, אין המשכה של ההבנה הפנימית – של החיות בהארת פנים – למטה, למציאות התחתונה.״

6. אני לדודי ודודי ליפרשת כי תבוא · תשפ״ד

   ״על פי הביאור כאן שההמשכה של ראש השנה כלולה כבר באלול אך טרם מתגלה – מובן הטעם מדוע נוהגים (לפי מנהגי חב"ד) לתקוע בחודש אלול את כל 'סוגי' התקיעות הקיימות בראש השנה…״

7. יגלה לן טעמיהפרשת חיי שרה · תשפ״ה

   ״המשכה זו היא המשכה מחד של אותה י' ממש שהתענוג נמצא בה בהעלם, ולכן אפשר 'למשוך' אותה למטה, אך מאידך האור הבא בהמשכה זו הינו 'קלוש' כי מורידה אלינו הארה מצומצמת ועלומה.״

8. תקעו בחדשפרשת האזינו · תשפ״ה

   ״תקיעה – היא המשכה מלמעלה למטה (שכן תקיעה מבטאת את הישרות והפשטות המתאימה לשלימות העליונה), מדת אברהם, חסד המתפשט מגומל החסדים (מלמעלה) להחיות את התחתונים – אותנו (למטה).״

9. להבין ענין נפש האלקיתפרשת וישב · תשפ״ו

   ״…לימוד התורה שאחריה פועל המשכה וגילוי של אור אין־סוף, המלך, עד למטה (בלי ה'סולם' – האור לא יכול, כביכול, לרדת ולהגיע עד למטה, לפעול גם בעולם שלנו).״

10. על כן קראופרשת כי תשא · תשפ״ה

    ״אם כן מובן שבימי הפורים ישנו ענין של כפרה אף יותר מיום הכפורים – שכן בימי הפורים יש את עיקר ההמשכה של בעל הרצון, מה שאין כן ביום הכפורים שהוא רק בדוגמת ימי הפורים.״

11. קחו מאתכםפרשת ויקהל-פקודי · תשפ״ו

    ״אלא שההמשכה וההשפעה של ה' מבחינת 'סובב כל עלמין' לתוך 'ממלא כל עלמין' – להתלבש ולהחיות נבראים בעלי גבול, תלויה בנו וקורה ע"י העבודה שלנו בנפש באופן דומה…״

12. ראה אנכי נותן לפניכםפרשת ראה · תשפ״ו

    ״האות השלישית בשם הוי"ה היא האות ו' שעניינה הוא המשכה מלמעלה למטה (כפי שהיא נראית), ונקראת "נחל איתן" שכזרימת הנחל היא גם כן מבטאת המשכה מהבחינה שנקראת "איתן" (לעיל' -כח המשכיל', נקודת החכמה…״

13. אלה פקודיפרשת פקודי · תשפ״ה

    ״המזון הוא נאכל ונכנס פנימה ומתברך במעיים – המשכה שנכנסת בתוך המקבל; "כסותה" – היינו לדאוג לה לכסות, ללבוש.״

14. תקעו בחודש שופרפרשת כי תבוא · תשפ״ה

    ״בכללות: ההמשכה של ה' בעולם וגילוי מלכותו מתרחשת בראש השנה – שהוא, כאמור, היום השישי של הבריאה שבו נברא האדם, והשיר־של־יום שלו הוא: "ה' מלך גאות לבש", ואז התגלתה מלכותו.״

15. אלה החוקיםפרשת בהר-בחוקותי · תשפ״ו

    ״כעת, הקללה החריפה שצעקנו על העולם קודם הופכת לברכה, לשון "ויברך את הגמלים" – המשכה, הורדה, להנחיל את ה' גם לעולם שלנו.״

16. אשרי העםפרשת נצבים · תשפ״ה

    ״אותיות ו"ה שבשם, מסמלות את המדות האלוקיות, "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" – היינו ההמשכה המדודה והנגלית של האלוקות.״

17. וספרתם לכםפרשת במדבר · תשפ״ו

    ״כמו שכתוב וירד ה׳ על הר סיני המשכה מלמעלה למטה.״

18. איתא בזהרפרשת לך לך · תשפ״ה

    ״כנגד מאה הברכות (-המשכות, כמו 'להבריך'), שעניינן כמבואר הוא להמשיך את 'אלופו של עולם' בנפשו-רוחו-ונשמתו השורים על איברי האדם.״

19. בכ"ה בכסליופרשת מקץ-ויגש · תשפ״ה

    ״כל זה זוהי עבודת ה'הלל' עבודה של המשכה ממה שנעלם – אור ה' – לגלות אותו.״

20. ויקהל משהפרשת ויקהל · תשפ״ה

    ״עד עכשיו, בכל שלב דיברנו על המשכה של מידה מסויימת של ה': אצל אברהם המשכה של מידת החסד, ואצל יצחק המשכה של מידת הגבורה.״

21. כי תצא למלחמהפרשת כי תצא · תשפ״ה

    ״הם 'שבים' למציאות ומבקשים שה' 'יתברך'־ימשך (וכמבואר בסוף המאמר שברוך זה לשון המשכה) למציאות ויתגלה בה, כפי שהוא נגלה גם ב'רצוא'.״

22. ואתה ברחמיך הרביםפרשת מקץ · תשפ״ו

    ״הטעם לכך, הוא שהתורה היא 'המשכה עצמית' של העונג של ה', ולכן היא יכולה 'להיכנס' ו'לברר' גם דברים טמאים, רחוקים ואסורים.״

המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.