תענוג
17 מאמרים עם התגית "תענוג"
אחת דבר א-להים
אם ה' התחיל וה' גומר – על מה בעצם מגיע לי שכר?
תענוג: שעשוע ה׳ אינו במלאכים אלא דווקא בצדיקים שבעולם העשייה. לבורא יש מאין אין הבדל בין בריאה מפוארה לבריאה שפלה, ואדרבה, שדבר גשמי יכיר בו זה הפלא הגדול. ״ישמח ה׳ במעשיו״, דווקא במעשים של מטה.
עמוד התפילה
מה אם כל מילה בתפילה היא תיבת נח קטנה?
תענוג: כשהולכים מאות לאות ומרגישים איך האותיות מצטרפות ומתחברות זו לזו, נולד תענוג גדול. אם שקיעה בספר מרתק מענגת כל כך, קל וחומר להיסחף אחרי ה׳, שמעניין עד אין סוף, עד ששוכחים מהגופניות.
מן המצר
איך מנצחים את היצר בלי להילחם בו כשווה בין שווים?
תענוג: כמו אדם שמתענג שעות אחרי מאכל ערב, מי שהתענג בתפילה ימשיך את העונג לכל היום, ׳מין אפיקומן׳ שטעמו נשאר בפה. הזיכרון המענג הזה הוא שמכין את ההארה לתפילה הבאה.
שוש תשיש
איך שמחים עקרה? דווקא מתוך ה'לא' נולדת לידה חדשה
תענוג: ה׳ מתענג בכל מצווה, ואנו שמחים בה כמוצא שלל רב. האבות, שטעמו מעין תענוג העולם הבא, חוקקים בנו את הכלי. וב׳תשיש׳, פעמיים יש, מתגלה לא רק רצונו של ה׳ אלא גם תענוגו העליון.
ועתה ישראל
אתה אוהב את ה', או מכור לאקסטזה?
תענוג: יש תענוג שהוא עבודה זרה עדינה: לעבוד את עצמך דרך האקסטזה. והתענוג האמיתי של האוהב אינו בטובות עצמן, שהרי הוא שמח גם ביסורין, אלא בתענוגו של ה׳ כשמשפיע טוב לישראל.
ציון במשפט תפדה
מה ההבדל בין מי שמגיע לו לבין מי שמקבל במתנה?
תענוג: עתיק יומין, ה׳ראש׳ שלפני כל גילוי, הוא ״אין״ ביחס לחכמה ומשפיע בה. ישראל, ׳לי ראש׳, נוגעים בתענוג הזה: במצוותיהם ה׳ ״מנענע בראשו״, ואף השבת זקוקה להם שיוסיפו בה תענוג ולא תישאר אחדות יבשה.
שלח לך אנשים
האם אפשר להיות צדיק גדול ולפחד מהעולם הזה?
תענוג: כשרואים את המאכל לפני האכילה, הענג מתעורר מבפנים, ואנחנו משפיעים ענג ולא מקבלים אותו. לשם כך נשלחו המרגלים: לראות את הארץ, להתמלא חשק ולבוא לכבוש אותה מרצוננו.
חכלילי עינים מיין
מה קורה כשהאהבה לה' גדולה מדי בשביל הלב?
תענוג: באהבה בתענוגים לא רק מרגישים את האהבה, אלא טועמים אותה: ״כל חיך הטועם אומר לי לי״. טעמי המצוות, יינה של תורה, מגלים את התענוג שיש לה׳ במצוותינו, ובשבת זוכים ל״אז תתענג על ה׳״.
בעצם היום הזה
מאיפה באמת מגיע הכוח שלנו להבחין בין טוב לרע?
תענוג: פנימיות ״חי עלמין״ היא שה׳ חי את ישראל ואת הנפש האלוקית כחלק ממנו ומתענג מהם. זו המילה, הקשר העצמי. ולעתיד, בבחינת הפריעה, יתגלה התענוג הזה בגלוי, בלי פנים וחוץ.
מים רבים
דווקא מתוך טרדות הפרנסה אפשר להגיע הכי קרוב לה'
תענוג: מנוחה אמיתית היא להיבלע לגמרי בתענוג. אך כל עוד הרע לא נתהפך, ׳הזר הקרב יומת׳, והתענוג עלול להיות מדומה. לכן עיקר העבודה עכשיו היא מרירות על הריחוק, ולעתיד תתגלה ׳אהבה בתענוגים׳ כמתנה.
ושאבתם מים
למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?
תענוג: יש תענוג גלוי, הנולד מגילוי השכל, מאיר בפנים ומתלבש בי״ג תיקוני דיקנא. ויש ׳שעשועי המלך בעצמותו׳, ״ואהיה אצלו אמון״: תענוג שאין לו תיקון והסבר, שה׳ משתעשע בנו כי אנחנו חלק ממנו ממש.
וידעת היום
את ה' בורא העולם רואים; את ה' עצמו – רק מאמינים?
תענוג: הדבש של ״ארץ זבת חלב ודבש״ הוא התענוג שהאמונה מביאה: ה׳ המרומם אוהב ומקרב אותנו. ״וצדיק באמונתו יחיה״, ו״יחיה״ פירושו יתענג, כמו ״להחיות בהם״ שבבורא נפשות. ובכל זאת, זו רק נגזרת של האמונה.
ואהיה אצלו אמון
למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?
תענוג: מה שמניע את הרצון הוא התענוג – ״מבשרי אחזה אלו־ה״. לכן הרצון העליון שווה בכל המצוות, אבל לכל מצוה עונג פרטי משלה, כמו ראיה ושמיעה שבפנים. ובמתן תורה ״על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן״.
איתא בפסיקתא
למה החושך מתגבר דווקא כשהגאולה כבר מתקרבת?
תענוג: שיא המהלך: התענוג הפשוט של הרב להשפיע מתעורר מתוך הכנת התלמיד, והתלמיד מתענג אף יותר מרבו, שהרי החידוש חדש גם לרב. זוהי שמחת תורה, ״וישמחו בך״ ממש, השמחה העליונה שמתגלה כאן למטה.
יגלה לן טעמיה
האם הלחם שעל השולחן שלך גבוה ממך?
תענוג: עונג שבת הוא התענגות על ה׳ עצמו, הנמשכת מלמעלה, מעל עץ הדעת, ׳ולא יגורך רע כלל׳. בינתיים היא מגיעה ׳קלישא׳, יו״ד שנמשכת לוי״ו באור מצומצם, ו׳כפילא׳, ה׳ עליונה המוסתרת במילוי התחתונה.
כי ביום הזה יכפר
אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?
תענוג: בירור ההלכות מביא תענוג בה׳ עצמו, נעלה מזיו השכינה של העולם הבא. אך התענוג הזה שורה ואינו נתפס, ומתגלה בשמחת תורה. גם ״פת במלח״ משמחת, כי העונג נמשך דווקא דרך הביטול.
תקעו בחודש שופר
איך ממליכים מלך שמרדנו בו כל השנה?
תענוג: בתוך רצון ה׳ למלוך חבוי שעשוע, כאב שרוצה לשחק עם ילדיו ולא רק להנהיגם. השב מבקש להשלים את חסרונו, אך השופר, מלשון ״שפרו מעשיכם״, מבקש שה׳ ישתעשע ביופי שלנו עצמו.