רצוא ושוב
7 מאמרים עם התגית "רצוא ושוב"
ויקח קרח
למה טלית שכולה תכלת עדיין צריכה חוטים?
רצוא ושוב: קרח עמד ברצוא, בהשתוקקות אל המקיף, שהיא ׳בחינת לויים׳. משה עונה לו ׳אם רץ לבך שוב לאחד׳: לא די בעלייה ובביטול למעלה. עיקר יסוד התורה והמצוות הוא השוב, להמשיך את גילוי אור אין סוף אל הלב, למטה.
וספרתם לכם
איך מאירים גם את הבהמה שבתוכנו לפני מתן תורה?
רצוא ושוב: פסח הוא ה״רצוא״: בריחה בחיפזון ממצרים, ממטה למעלה. שבועות הוא ה״שוב״: ״וירד ה׳ על הר סיני״, ורצונו נגלה דווקא בגשמיות. ספירת העומר היא הגשר מהריצה אל החזרה, והיא מכשירה גם את הבהמה שבנו.
ויהי בשלח פרעה
למה ה' מוביל דווקא את מי שהוא אוהב בדרך הארוכה?
רצוא ושוב: אור ה׳ מטבעו מאיר ב״מטי ולא מטי״. אפילו חיות הקודש ״רצוא ושוב״, כי שום נברא לא יסבול בהירות בלי הפסק. כך גם ביציאת מצרים: עלייה רגעית באמונה, ומיד ״התעיף עיניך בו ואיננו״.
קחו מאתכם
האם בשר ודם יכול באמת לתרום משהו לבורא העולם?
רצוא ושוב: הלב הנפתח ונסגר, מזרים את הדם וקולט אותו מחדש, הוא משל לחיות האלוקית היורדת ומשתוקקת לשוב למקורה, ולכן ה׳ נקרא ״לב״. האבות, בחסד ובגבורה, עבדו ברצוא ושוב והמשיכו חיות זו לעולם.
כי תצא למלחמה
מה אם דווקא התאווה הכי חזקה שלך שורשה בחיות הקודש?
רצוא ושוב: חיות המרכבה, שורש הנפש הבהמית, רצות להיכלל בה׳ ושבות מיראת הפער, והמתבונן בהן מתעורר כמותן. וה״שוב״ אינו נסיגה אלא שליחות: ״אם רץ לבך שוב לאחד״, לגלות את ה׳ למטה. וכך גם התורה (רצוא) והמצוות (שוב).
ענין הנסכים
למה הקורבן עולה למעלה והיין יורד אל התהום?
רצוא ושוב: בלי להזכיר את הצמד בשמו, נפרש כאן המבנה שלו: קריאת שמע היא כלות הנפש והעלאה, ותפילין הם המשכה. הקרבן עולה והנסכים יורדים. והמידה היא ׳אכילה מרובה משתיה׳: שתי טיפות עולות כנגד כל טיפה שיורדת.
וללבן שתי בנות
למה יעקב בחר ברחל, כשלאה נעלית ממנה?
רצוא ושוב: המחלוקת בין לאה לרחל היא על המינון ולא על הדרך עצמה. הרצוא הוא לאה, ההסתכלות ביקרא דמלכא, והשוב הוא רחל, הדיבור והמעשה. שניהם מוכרחים, שהרי ׳האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו׳.