עתיק יומין
מהמושג השבועי · פרשת דברים
בקצרה׳עתיק׳ מלשון ישן, ומלשון ״ויעתק״, נבדל. בקבלה, בכתר, הדרגה הגבוהה ביותר, יש שני צדדים: ׳אריך אנפין׳ החיצוני ו׳עתיק יומין׳ הפנימי, רובד באלוקות ש׳מועתק׳ ומובדל.
מקורו בתנ"ך של הביטוי "עתיק יומין" הוא באחד מחזונות דניאל הנביא, שבו הוא מתאר מפגש עם ה' (דניאל ז, ט): "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק"... כבר פרשני הפשט פירשו שלמלה 'עתיק' כאן יש שתי משמעויות: א – עתיק, ישן; ב – עתיק מלשון "ויעתק משם", משהו נעתק, נבדל, לא באמת משהו שאפשר לדבר ולתאר אותו. בעצם הרצון כאן זה להביא הפלאה (אפשר להסביר שבעצם זה אותו ענין – ההפלאה שיש כלפי 'זקן', שחי הרבה לפניך ויודע הרבה יותר ממך והוא משהו אחר לגמרי, היא ביטוי של 'נעתק' – משהו מובדל ממני לגמרי). אחר כך, בזוהר הקדוש, השתמשו במלה זו ככינוי של הקב"ה (או של צד מסוים בו). בקבלה (בעיקר באריז"ל) מוסבר כהמשך לכך שבתוך ה'פרצוף', 'שעור הקומה' של האלוקות, במדרגה הגבוהה ביותר, ה'על־מודע', ה'נעתק', שנקראת 'כתר' – יש שני צדדים: "אריך אנפין" (שאולי עליו נדבר פעם אחרת) ו"עתיק יומין". הפרצוף ה'חצוני' הוא 'אריך', והפרצוף ה'פנימי' הוא 'עתיק'. זה בעצם רובד באלוקות ש"מועתק" ומובדל לגמרי מהעולם, דרגה שמעבר להשגת השכל האנושי.
מתוך ציון במשפט תפדה · פרשת דברים · תשפ״ו
במאמרים
- מצוות ביעור חמץ ואכילת מצהפסח · תשפ״ו
״וזהו הסוד בפסוק בדברי חז"ל ש"ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים": שע"י שאנו מקבלים מהחכמה באכילת מצה, כביכול החכמה עצמה עולה ומקבלת גבוה יותר מעתיק יומין ומאריך אנפין.״
כאן בשביעי של פסח מאיר גילוי עתיק יומין, ולכן הייתה בו קריעת ים סוף, וההמשכות ממנו נקראות 'רשות'
- ציון במשפט תפדהפרשת דברים · תשפ״ו
״בקבלה (בעיקר באריז"ל) מוסבר כהמשך לכך שבתוך ה'פרצוף', 'שעור הקומה' של האלוקות, במדרגה הגבוהה ביותר, ה'על־מודע', ה'נעתק', שנקראת 'כתר' – יש שני צדדים: "אריך אנפין" (שאולי עליו נדבר פעם אחרת) ו"עתיק יומין".״
המילים 'ראש' ו'ראשון' מתייחסות כאן לעתיק יומין, פנימיות הכתר, כנגד התענוג
- ויהי בשלח פרעהפרשת שמיני · תשפ״ו
״כתוב בזוהר הקדוש – "ועתיק יומין יתיב על כרסייה דשביבין דנור לאכפיא לון" – ה' יושב על כסא של שביבים של אש וכופה אותם.״
- שוש תשישפרשת כי תבוא · תשפ״ו
״המילה "ישיש" מורכבת מפעמיים 'יש', והמשמעות של כך היא שה' ישפיע ויגלה לנו גם את החצי העליון של הכתר – התענוג של ה' שמתגלה בעתיק יומין.״
- ושאבתם מיםפרשת האזינו · תשפ״ו
״בכתר יש את פרצוף 'עתיק יומין' (הנעתק והנבדל מכל שכל והשגה) והוא מחולק בין הפנימיות של הכתר לחיצוניות שלו: המוחין של עתיק נמצאים בפנימיות הכתר ושם מתגלה איך שאנחנו ממש אחד עם ה' (ושאפילו…״
- ויקח קרחפרשת קרח · תשפ״ו
״השמן בקבלה רומז למוחין דאבא, אור נעלה ביותר ששורשו ב"עתיק יומין" (שלמעלה מסדר ההשתלשלות), "פנימיות אבא פנימיות עתיק", ולכן השמן צף על כל המשקים.״
המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.