שער ה-נ' (חמישים שערי בינה)
מחוברת המושגים
בקצרהנ׳ שערי בינה הם פתחים שדרכם השכל נכנס אל המדות והלב. מ״ט שערים כנגד שבע המדות המתכללות, ושער הנו״ן הוא שלמעלה מהשתלשלות, כללות מ״ט השערים, שמתגלה בפסח ובמתן תורה.
נ' שערי בינה, היינו חמישים שערים – פתחים – בספירת הבינה שדרכם נמשך אור וחיות למדות. המשל מנפש האדם הוא, שישנו פער בין הדברים המובנים כפי שהם מצד השכל עצמו ההבנה (בינה) למדות והרגשות. השכל מצד עצמו אינו שייך כלל לרגשות, ואפילו לא ל'נטיה שכלית' להקל (חסד) או להחמיר (גבורה). בכדי שדבר שאני מבין יכנס לי ללב, הוא צריך שער – פתח מעבר מהיותו שכל טהור – אל המדות והרגשות. והיינו, ששערי הבינה הם מחברים אותנו לאור עליון יותר ומאפשרים לשכל וללב שלנו להפתח אחד אל השני – שהלב יתנהל לפי אור השכל (האלוקי) והשכל יאיר ללבס.
הסבה לכך שיש 50 שערים היא, שישנן שבע מדות (זעיר-אנפין ומלכות) המתכללות זו בזו (שכך היא שלימותןסא), נמצא כי הן 7 (מדות)* 7 (מדות) =49. לכל אחת מהן ישנו שפע הנמשך דרך 'שער' המיוחד לה.
שער הנו"ן – החמישים – של הבינה, מבטא את המדרגה שלמעלה מהשתלשלות ומבטא מדרגה שהיא למעלה ונבדלת בערך ממ"ט שערי הבינה הקודמים. אמנם, מדרגה זו היא כללות מ"ט השערים. [משל המובא לכך בחסידותסב הוא המשכן, שלאחר שהקימו את כל פרטי המשכן הקב"ה שרה בו "והיה המשכן אחד" – הרי זו מדרגה בפני עצמה שלא בערך, אך היא מורכבת ושורה רק על כללות הפרטים].
הגילוי בפסח – לשון דילוג שלא כהדרגה – הוא משער הנו"ן מטעם הנ"ל, גילוי שלמעלה מעבודתינו המדודה (לשון מדות).
כמו כן, בספירת העומר מאירים את 49 הימים-המדותסג על ידי המשכת האור משערי הבינה (כפי שאומרים בתפילה אחר הספירה). אמנם, אנו סופרים 50 יום – "תספרו חמשים יום", והיינו אחר עבודתינו להאיר את הימים והמציאות באור העליון – מתגלה האור בכללותו במתן תורה, כמשל המשכן הנ"לסד.
הערות
- סספר המאמרים תורת מנחם תשח"י, ש"פ שלח, מבה"ח תמוז. ↩
- סאראה באורך ערך 'עולם התיקון' מדוע קיומן היציב של המדות הוא דוקא כאשר הן מתכללות זו בזו. ↩
- סבמאמר שני המאורות, ↩
- סגהמדות האלוקית נקראות 'ימי הבניין' – שבהם נברא העולם (שבעת ימי בראשית). ↩
- סדראה גם בפרי הארץ, שבת שבתוך הפסח ד"ה "וספרתם לכם". נדפס מבואר בחוברת 'המאמר השבועי' לביה"ז תשפ"ה. ↩
במאמרים
המושג מופיע ב-9 מאמרים. כאן 7 המאמרים שבהם הוא מופיע 2 פעמים ומעלה.
- קדושים תהיופרשת אחרי מות-קדושים · תשפ״ו
״הביאור לכך הוא שהשער הנ' שלא ניתן למשה, עצם עניינו הוא ההשגה אותה אי אפשר לדעת בשום אופן.״
כאן מתבאר שהשער הנ' עניינו ההשגה שאי אפשר לדעת, ובאמת משה קיבל גם אותו כ'חוץ מאחד'
- גדולה הכנסת אורחיםפרשת וירא · תשפ״ז
״המדרגה הכי גבוהה – לה זכה משה רבינו – היא השגת מ״ט שערי בינה מתוך חמישים שערי הבינה, משום שאת שער החמישים לא ניתן להשיג בכלל.״
התשוקה לשער החמישים מתוארת כאן כחולי אהבה, וביקור ה' אצל אברהם כגילוי שער החמישים
- על כן קראופרשת כי תשא · תשפ״ה
״…לעצמו": המן הכין את העץ בגובה "חמישים אמה", כי רצה להגיע לשער החמישים שהוא למעלה מההשתלשלות וההדרגה – כחשיכה כאורה, ובכך יוכל להשמיד את עם ישראל.״
שער הנו"ן מבטא כאן מדרגה שלמעלה מהשתלשלות, והמן הכין עץ חמישים אמה כי רצה להגיע אליו
- ואשה אחתפרשת וירא · תשפ״ו
״וזהו וירא אליו, לבקר את החולה, שהגילוי מלמעלה ריפא את החולי של אברהם, והיינו, שנתבטל הענין שהי' חולה (בגימטריא מ"ט), כיון שקיבל גם שער הנו"ן.״
- הלכות נטילת ידים שחריתפרשת צו · תשפ״ה
״והיינו ששלימות ההשתלשלות מסתכמת עד שער ה-מ"ט, ושער הנו"ן-50 בא ומבטא מדרגה שהיא למעלה ונבדלת בערך ממ"ט שערי הבינה הקודמים – העולם הבא.״
- וספרתם לכםפרשת שמיני · תשפ״ה
״חמישים ימי הספירה מכוונים כנגד חמישים שערי בינה.״
- זכור את אשר עשה לך עמלקפרשת תצוה · תשפ״ו
״אכן, בגמרא נאמר כי מ״ט שערי בינה – השגת האלוקות – ניתנו למשה, ואילו רק השער החמישים לא ניתן לו.״
המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.