הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש

עולם-שנה-נפש (עש"ן)

מחוברת המושגים

בקצרהשלושת המימדים שכל דבר במציאות מתרחש בהם: עולם (מקום), שנה (זמן) ונפש (חוויה), כמו במתן תורה: הר סיני, ו׳ סיון ונשמות ישראל. לכן בחסידות לומדים ממימד אחד על חברו.

המציאות מורכבת משלושה מימדים שנקראים: עולם (-מקום), שנה (-זמן) נפש (חוויה). כל דבר המתרחש במציאות מתרחש בשלשת המימדים הללו. ולצורך הדוגמה: במתן תורה הנפש היא נשמות ישראל המקבלות את התורה, העולם (המקום) הוא הר סיני, והשנה היא התאריך – ו' (או ז') סיון לשנה השנית בצאתם מארץ מצריםכ.

על כן, בחסידות כאשר ישנו לימוד אחד על השני מהמימדים של אותו דבר, ולדוגמה:

'מלכות דאצילות' בהתממשותה בעולם הגשמי יש בה את שלשת המימדים: מבחינת העולם היא ארץ ישראל; מבחינת מימד השנה היינו שבת המלכה – הספירה השביעית והיום השביעי; מבחינת מימד הנפש היינו (בשרשה כנסת-ישראל ופה בעולם) נשמות ישראל.

על כן נמצא בספרי החסידות שלומדים מהנאמר אודות ארץ-ישראל על כנסת-ישראל – וכן להיפך; משבת על כנסת-ישראל (שהיא גם כלה-מלכה של הקב"ה) וכו'. [ולדוגמה, במאמר שלמדנו במאמר השבועי פרשת 'תרומה' אדמו"ר הזקן מביאר במאמר ('מי יתנך' בתורה אור) את הפסוק "(ארץ אשר) עיני הוי' אלוהיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה" – אודות כנסת ישראל].

כמו כן, פעמים רבות יובא ענין זה לומר שכאשר מגיע שוב השנה של הדבר – לדוגמה ו' סיון – גם בנפש מתחולל אצלנו אותו דבר כאז – קבלת התורה – שצריך לגלות אותו.

המושג שבועי – עולם שנה נפש

מתוך ועתה ישראל · פרשת עקב · תשפ״ו

ספר יצירה, פ״ו משנה א': ג' אבות ותולדותיהן. "ז' כובשים וצבאותיהן, וי"ב גבולי אלכסון. ראיה לדבר עדים נאמנים: עולם שנה נפש". המשנה היא בסגנונו הסתוּם והתמציתי של ספר יצירה, ושלש המלים הללו – עולם שנה נפש – זכו להמון המון המון פירושים, ביאורים והתייחסויות; והפכו ליסוד גדול בקבלה ובחסידות. אחד הפירושים הבין את זה כיסוד גדול עד שכתב "כי כל ספר יצירה יתפרש על ג' דרכים: אחד מהם בעולם, ב' בשנה, ג' בנפש". בגדול, הביאור הכללי מתייחס לזה שבעולם יש שלשה ממדים מקבילים: האחד – "עולם". המקום. יש הרבה מקומות, שונים, קורים בהם דברים שונים. במקום אחד קרה דבר אחד, בשני – דבר שני. השני – "שנה". זמן. יש הרבה זמנים שונים שמשתנים. השלישי – "נפש". זה כבר יותר מסובך: יכולות להיות שתי נפשות במקום ובזמן אחד אך קרה לשתיהן שני דברים שונים לגמרי. כל העולם מחולק וחי את שלשת הממדים השונים במקביל כל הזמן. בין העולם-שנה-נפש יש הרבה 'יחודים' של העלאת כולם יחד לקדושה: לדוגמא, השיא: כניסת הכהן הגדול (נפש) לקדש הקדשים (עולם) ביום הכפורים (שנה). או יהודי (נפש) בשבת (שנה) בארץ ישראל (עולם).

הערות

  1. כוסימנך "והר סיני עש"ן כולו" (בית אהרן מקארלין). ↩

במאמרים

  1. ועתה ישראלפרשת עקב · תשפ״ו

    ״בין העולם-שנה-נפש יש הרבה 'יחודים' של העלאת כולם יחד לקדושה: לדוגמא, השיא: כניסת הכהן הגדול (נפש) לקדש הקדשים (עולם) ביום הכפורים (שנה).״

    כאן עולם, שנה ונפש מתוארים כל אחד כקומה שלימה, וחגי השנה כאיברי הקומה, מראש השנה ועד חנוכה ופורים

  2. תקעו בחודש שופרפרשת נצבים-וילך · תשפ״ד

    ״כידוע, בכל דבר ישנם שלושה 'מימדים': עולם שנה נפש (-מקום זמן ואדם),״

  3. ציון במשפט תפדהפרשת דברים · תשפ״ו

    ״כי 'עולם שנה נפש', 'נפש' הוא חיות ה'עולם' ו'שנה', בחינת 'ממלא כל עלמין'.״

המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.